המשנה:נכרי שהדליק את הנר - משתמש לאורו ישראל, ואם בשביל ישראל - אסור. מילא מים להשקות בהמתו - משקה אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל - אסור. עשה נכרי כבש לירד בו - יורד אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל - אסור. מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה, ועשה נכרי כבש לירד בו, וירדו בו רבן גמליאל וזקנים.

רמב"ם הלכות שבת פרק ו הלכה ג

כיצד גוי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל ואם בשביל ישראל אסור, עשה גוי כבש לירד בו מן הספינה ירד אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור, מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור, ליקט עשבים להאכיל לבהמתו מניח ישראל בהמתו לאכול מהן, והוא שלא יהא אותו הגוי מכיר לאותו ישראל שמא ירבה במלאכתו בשבילו ונמצא עושה בשביל ישראל, ו וכן כל דבר שאפשר להרבות ז בו לא יהנה בו בשבת אלא אם כן אינו מכירו.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שכה סעיף יב

אע"פ שאינו מכירו, (סט) אם אומר בפירוש שלצורך ישראל הוא עושה, או אפילו אם אינו אומר כן, אם מעשיו מוכיחים שלצורך ישראל עושה, כגון שהדליק נר בבית שישראל בו (ע) והלך לו הא"י, אסור.

אז איך התפתח ה"מקצוע" - גוי של שבת? מנין ההתר הגורף של מוסד, בית מלון, שכונה וכו' מעסיקים גוי של שבת?