מתני' השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה אם נשבר הקנקן (יתד המחרשה) פטור. בבקעה וחרש בהר אם נשבר הקנקן חייב. לדוש בקטנית ודש בתבואה פטור לדוש בתבואה ודש בקטנית חייב מפני שהקטנית מחלקת

המשנה עוסקת בשאלה מתי שינוי של אדם מהסיכום בינו לבין המשכיר יגרום לחיוב ממוני אם נגרם נזק ומתי לא.

הגמרא בתחילה עוסקת בשאלה מה קורה כאשר לא שינה מהסיכום ונישבר הקנקן מי משלם?

אח"כ הגמרא מביאה מימרא של ר' יוחנן
:" אמר רבי יוחנן המוכר פרה לחבירו ואמר לו פרה זו נגחנית היא נשכנית היא בעטנית היא רבצנית היא והיה בה מום אחד וסנפו בין המומין הרי זה מקח טעות מום זה ומום אחר אין זה מקח טעות"

בעקבות דברי ר' יוחנן אלו הגמרא מביאה ברייתא מקבילה שעוסקת במוכר שפחה לחברו בהקבלה למוכר בהמה

"תניא נמי הכי המוכר שפחה לחבירו ואמר לו שפחה זו שוטה היא ניכפית היא משועממת היא והיה בה מום אחד וסנפו בין המומין הרי זה מקח טעות מום זה ומום אחר אין זה מקח טעות א''ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי היו בה כל המומין הללו מהו אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמרינן משמיה דרבא היו בה כל המומין הללו אין זה מקח טעות:"

נשאלתי ע"י תלמידים וניסיתי לחפש בראשונים ובאחרונים מי שמתיחס לשאלה זו ולא מצאתי

נשאלתי מה הקשר בין דברי ר' יוחנן למשנה שלנו ומדוע הובאו דבריו כאן בגמרא?

אודה מאוד לכל מי שיוכל לעזור לי ולהאיר עיני למצוא תשובה לשאלה זו