האם למישהו ידוע כלל מתי רש"י מפרש ש'ברחא' הוא אייל (כפי שאצלנו, וכן לעיל דף יח ע"ב. אבל השו"ע או"ח סי' רנד מביא ע"פ ש"ר גם בענין זה "עז"), ומתי מפרש שהוא עז כפי שכתב בב"ק דף כ עמוד א. בוודאי שסובל את שני הפירושים, וכמו שכתב רש"י בסנהדרין סג ע"ב: "ברחא קרוי כל צאן". אך לפי איזה כלל בוחר רש"י כיצד לפרש? וק"ק
לומר שמפרש לפי הענין, שהרי בסוגיא שלנו איירי בדבר שאין בו סברה היכולה להכריע. אא"כ נטען דפחות שייך לומר אחרי זה "ואי לא וכו'", דיותר שייך שאין לו אייל מאשר אין לו עז. אבל זה דחוק ביותר. ראשית - איפכא מסתברא. שנית - הרי "ואי לא וכו'" סוף סוף מתפרש גם במשמעות שניסה סגולה זו ולא הועילה...