ביחס למחלוקת ר' יוסי הגלילי ורבנן האם טמא שאכל בשר קודשים טהור חייב כרת נחלקו ר' יוסי ורבנן שרבנן חייבו אותו כרת ור' יוסי אמר שפטור. הגמרא אמרה שנחלקו בשאלה האם איסור חל על איסור ומדובר במקרה שטומאת הבשר קדמה לטומאת האדם.

שאלה הגמרא "וריה"ג נהי דמיגו לא אמרינן תיתי טומאת הגוף דחמירא ותחול על טומאת בשר"? כלומר כיוון שאיסור טומאת הגוף חמור יותר שהרי חייבים עליו כרת א"כ שיכול על איסור אכילת בשר טמא שהוא קל שהרי אין חייבים עליו כרת ובזה הרי כולם מודים שאיסור חמור חל על איסור קל?

עונה הגמרא "אמר רב אשי ממאי דטומאת הגוף חמורה דילמא טומאת בשר חמורה שכן אין לה טהרה במקוה" כלומר יתכן שבשר קודשים שנטמא חמור דינו יותר מאיסור אכילת קודשים בטומאה שהרי טמא יכול ליטהר מטומאתו ע"י טבילה במקווה ואילו בשר קודשים שנטמא אי אפשר לטהרו במקווה.

קצת קשה לי להבין כיצד יתכן לומר שאכילת בשר קודשים טמא דינה נחשב חמור יותר מאיסור אכילת קודשים בטומאת הגוף בעוד העונש בזה קל יותר שהרי בבשר קודשים טמא אין איסור כרת ואילו באכילת בשר קודשים בטומאת הגוף יש איסור כרת?