א. רק בסוגיה לפני כן למדנו "אל תען כסיל כאוולתו" - במילי דעלמא. א"כ למה ענה לו הלל?

ב. בתחילת האגדה מקדימים: "לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי". לכאורה ההיפך של קפדן הוא סבלן. גם הסיפור יותר קשור לסבלנות מאשר לענווה.

ג. "בא לפני שמאי, דחפו באמת הבניין שבידו". חשבתי לומר ששמאי אולי אינו שמו, אלא תוארו. שעבד כשמאי = מעריך. ולכן היתה בידו אמת מדידה.

ד. את הגר הראשון, שרצה רק תורה שבכתב, כתוב שגער בו והציאו בנזיפה. אבל את השני שרצה את כל התורה על רגל אחת והשלישי שהתגייר ע"מ להיות כה"ג - רק דחף באמת הבניין. אולי ההבדל שהראשון בא עם כפירה, והאחרונים רק עם חוסר סבלנות ופניות כבוד.

ה. לכאורה מי שהתגייר על מנת להיות כה"ג וגילה שאינו יכול להיות כה"ג - הגיור לא יחול, כי זה מקח טעות. כמו מי שקידש אישה ע"מ שיביא לה מאתיים זוז והסתבר שאין לו.

ו. מה הקשר של מעשה שמאי והלל בהקשר הסוגיות? ומה הקשר של דרשת "והיה אמונת עיתך" אחריו?