בענין אם עלו לא ירדו ראינו כמה וכמה שיטות כפי שהגמרא מסכמת מה המודד של כל תנא. ולכל תנא יש מקרים שכן צריך להוריד.

נשאלת השאלה, לפי שיטת רבי אליעזר שראינו בסוגיא של אברי עולה שהתערבו עם אברי חטאת, והוא סבר שניתן גם להעלות את אברי החטאת אף שהם כלל לא אמורים לעלות על המזבח, אלא להיאכל, בגלל בעיית התערובת נעלה אותם ונתנה תנאי, חתיכות הבשר שהם עולה, יוקטרו כמצוותם, והבשר שאמור להיאכל, את זה אנו שמים כעצים.
זה הפטנט של "רואין".
רבי אליעזר בדין שלנו כאן אם עלו לא ירדו לא חיווה דעתו כלל.
אבל לכאורה, למה שלא נאמר גם כאן, אם יש לנו קרבן פסול בגלל פסול כלשהוא ובטעות העלו אותו למזבח, שנתנה כל בקר תנאי לפני הקרבת הקרבנות, שאם יעלה קרבן פסול מכל סוג שהוא על המזבח, שיחשב לעצים וכך נפתור את כל הבעיה ולא נצטרך להוריד שום דבר.