הגמ' שואלת מאי קמ"ל ריש לקיש בכל הסיכום שלו, (אגב אני למדתי ממנו שני דברים. הא' שר"ג חולק על ר"ש שזה לא מוכרח במשנה לכ', והב' שלר"ש דין המנחה כדין הנסכים שבבאים עם זבח יירדו), ומיישבת "נסכים הבאים עם הזבח איצטריכא ליה דקא מקרב להו למחר" וכו'. היה מקום לכאורה להסתפק האם כוונת הגמ' דהקמ"ל של ר"ל בדעת ר"ש זה באופן שאכן קריבים למחר וליומא אוחרא, שאז ס"ד דהוו כבאים בפ"ע. ולפ"ז היה מיושב יותר הלשון לומר "נסכים הבאין עם הזבח דקא מקרב להו למחר איצטריכא ליה", ולכן לכ' היה ניתן לפרש דהקמ"ל דס"ד שכיון "שיכול" להביאם למחר, הרי מוכרח שאין הם ממש קשורים עם הזבח, ואז הלישנא מדוייקת. ורש"י בחר בדרך הראשונה. ולאחר עיון קל זה מוכרח, דהרי להדיא דיבר ר"ש על נסכים, ואי נימא דס"ד בדעתו דתמיד לא ירדו, א"כ במה אמר שיירדו. ודוק.