(מתוך דף הפייסבוק גרסאות הדף היומי מבית אתר הכי גרסינן)

כל לומד גמרא מכיר את הגהות הב"ח. אות רש"י בסוגריים שצריך ללכת לחפש אותה ולתקן את הגמרא על פיה.

אבל לב"ח לא היו כתבי יד. הוא השתמש בראשונים (רש"י, רי"ף) ובסברה כדי להגיה את הסוגיה. לנו יש גם כתבי יד, ולכן שווה לבדוק כיצד הגהותיו מסתדרות עם מה שיש לפנינו.

1. הגהה ראשונה בעמוד א: "כל לנטורינהו טפי עדיף". הגהת הב"ח: "טפי עדיף מבזיוני". להגהה הזאת אין סיוע בכתבי היד. כתב יד מינכן: "טפי עדיף להו". כתב יד פריס: "נטוריהו עדיף". וכיוצא בזה בכתבי יד פירנצה ואוקספורד. הב"ח הגיה על פי רש"י, אבל נראה שרש"י רק פירש כך ולא גרס בגמרא.

2. הגהה שנייה בעמוד א: "היה ישן במטה ובניו ובני ביתו במטה" – הגהת הב"ח: "היה ישן במטה ובני ביתו, כצ"ל, ותיבת 'ובניו' נמחק". בכתבי היד אין גרסה "ובני ביתו" לבד. אם כי יש גרסה "ואשתו בצדו" במקום "ובניו ובני ביתו" (כך בגיליון כתב יד מינכן, בכתב יד פריס ובפנים כתב יד פירנצה), והיא גרסת (=הגהת) התוספות. הב"ח הגיה על פי רש"י, אבל אפשר שאין זו גרסת רש"י.

3. הגהה ראשונה בעמוד ב: "מגהק ומפהק... ויש אומרים ניכר שהוא מכוער" – הגהת הב"ח: "המגהק והמפהק וכו' ויש אומרים (ניכר שהוא מכוער) תיבות אלו מוקפות, ונכתב בצדו: ספרים אחרים: שהוא עכרן". הגרסה "*ה*מגהק ו*ה*מפהק" נמצאת בכתב יד מינכן, אוקספורד ופירנצה, אך יש קטע גניזה הגורס "מגהק ומפהק". גרסה אחרת (כתב יד פריס, קטע גניזה) היא "גיהק ופיהק" (וכן ברי"ף).

אשר ל"מכוער/עכרן" – בכתב יד מינכן כבדפוס. אך באמת בכתב יד פריס, בכתב יד אוקספורד ובקטע גניזה "ניכר שהוא עכרן". בכתב יד פירנצה: "ויש אומרים שהוא מכוער". הגרסה "שהוא עכרן" אכן מתועדת ב"ספרים אחרים", וגם הגרסה המשמיטה את "ניכר" (אמנם לא שתיהן יחד). גרסת "עכרן" נמצאת ברי"ף (ובריטב"א ובתר"י) ואלו כנראה הספרים האחרים שהזכיר הב"ח.

4. הגהה שנייה בעמוד ב: "אמר ליה אילו לא באתי" – הגהת הב"ח: "אמר אילו, כצ"ל, ותיבת 'ליה' נמחק". כך באמת בכתב יד מינכן ובעוד כתבי יד. בכתב יד פריס ושני קטעי גניזה "אמר אלמלא לא באתי". ובאמת לגרסה "ליה" אין שום היגיון.

5. הגהה שלישית בעמוד ב: "ר' אסי אמר הוי מושכי" – הגהת הב"ח: "ר' אסי אמר מהכא הוי מושכי". כתב יד פריס, כתב יד פירנצה וקטע גניזה אחד כדפוס. כתב יד אוקספורד גורס "עליו הכתוב אומר" אך כתב יד מינכן וקטע גניזה אחר גורסים "מהכא" כמו הב"ח. הגרסה "מהכא" מתאימה בהקשר בהתאם לתבנית מוכרת בתלמוד, וייתכן שהיא נוצרה דווקא כהחלקה ואין היא מקורית. אך יש לה כאמור מקור גם בכתבי היד.

סיכום: לשתי גרסאות של הב"ח אין מקור בכתבי היד שלפנינו. כגרסה אחרת גורסים כל כתבי היד שלפנינו, והיא הגהה הכרחית. בשלושה מקרים נוספים גרסת הב"ח נתמכת בחלק מעדי הנוסח.

מסקנה: אל תזלזלו בב"ח, אבל גם אל תלכו אחריו בעיניים עצומות. יתרה מכך, הרבה יותר מהגרסאות שתיקן בצדק, היה יכול לתקן אילו היו לפניו כתבי יד; ואולי גם להיזהר עם הגהות אחרות, לאור הממצא בכתבי היד. אם תרצו, תוכלו לראות ב"הכי גרסינן" סוג של "הגהות הב"ח" מורחבות.

***
מעוניינים בפוסטים נוספים כאלה? מוזמנים לעקוב אחרינו, בפייסבוק, בווטסאפ או בטלגרם, דרך הטופס המצורף!