סיכום פשוט למי שלא שם לב. א. לריה"ג רק בהמות מתקדשות ולא עופות. ב. לר"ע גם עופות אבל לא מנחות (אף נתקדש הקומץ). ג. לר' יהושע אף מנחות אבל לא דמים ונסכים. ד. לר"ג אף דם ונסכים.

אבל כו"ע מודו בקמצים שלא נתקדשו לפי שאינן ראויין למזבח. והסוגיא מקשה בעמ' ב' מאי שנא מאימורי קק"ל קודם זריקה, ומשני הנך לא מיחסרו מעשה וכו', כלומר אימורי קק"ל חסרונן חיצוני, הזריקה, ואילו קומץ מחוסר מעשה בגופו להכניסו לכלי שרת. הדבר דורש ביאור לכאורה. סוף סוף קומץ נעשה ראוי ע"י הכנסתו לכלי שרת, אימורי קק"ל נעשין ראויין ע"י זריקה עליהם, ובשניהם כשלא נעשה מה שהופך אותם לחלק גבוה, הוא בלתי ראוי, ומאי נפ"מ אם זה בגופו או לא, וכי האינו ראוי למזבח של קומץ הוא יותר גדול מהאינו ראוי של האימורין בגלל שהם מקבלים את הראויות שלהם ע"י פעולה חיצונית? אתמהה.

הערה נוספת במשנתינו. ר' שמעון מחדש דנסכים הבאים מחמת זבח אין המזבח מקדשם בשום אופן. והוא מצייר זאת בג' אופנים ואומר על האופן השלישי "אפילו" זה וזה פסולין. ואני בער ולא אדע, הלא האופן השני הרבה יותר מחודש, הזבח עצמו פסול, הנסכים לא היה בהן שום פסול עצמי, עלו שניהם למזבח, את הזבח הפסול ישאירו ואת הנסכים הכשרים יורידו. היה לכ' הרבה יותר נכון לומר זבח כשר ונסכים פסולין, זה וזה פסולין, ואפי' זבח פסול ונסכים כשרים. וצ"ב. (מתנצל על קיבוץ ג' הערות בלי קשר לפונדק אחד, כדי לא לתפוס את כל המסך. ואולי מתערב בזה רצון סמוי להעלות את אחוזי הצפייה..).