בתחילת העמוד הגמ' מסתפקת לאחר שהזה על הפרוכת ויצא למזרח המזבח לצורך מתנות המזבח, האם ייפסל אם יחזור ויכניס למערב המזבח. ולכאורה יש לעיין בדבר, אם נאמר שמיד שיצא ידי חובת הנתינה על הפרוכת שוב אין זה מקומו א"כ ייפסל מיד בעודו שם עוד טרם יצא למזרח המזבח, אלא דכמובן בהכי חייב רחמנא ולא ייתכן שייפסל, אבל אולי היה ניתן ללמוד מכאן שהגדר של היציאה זה רק כשאכן יצא משם בפועל עם הדם לצורך הנתינות על המזבח, והיה מקום לחקור שאולי רק אחרי שייתן את המתנות של המזבח שוב הוי בגדר כניסה, ורש"י נראה מתחמק מזה, יעויין בדבריו, וייתכן שהיה ברור לרש"י שאחרי שנסתיימו הנתינות (למ"ד שיריים לא מעכבי) לא ייתכן שייפסל על ידי כניסה. ונתעוררתי לחקור בדבר, מה הדין חטאת חיצונה שנסתיימו מתנותיה כדין ואחר כך נכנס מדמה (למ"ד דסגי מקצת דמה) האם תחזור ותיפסל? ופליאה בעיני שלא מצינו גילוי לדין זה בכל הסוגיא, אולי לרוב פשיטתה לחכמי הש"ס דלא ייתכן שייפסל אחר שנסתיימו עבודותיו בכשרות.