למדנו לא הכשיר רבי אליעזר אלא שנים שנים, ופירש"י זוג זוג יקריבם דאיכא למימר מיגו. היינו יש כאן צירוף של שתי סיבות להקל. האחת היא שבין השנים שמקטיר עכשיו ישנו אחד כשר, ומעשה הקטרה זה יש בו גם הקטרה כשירה (מש"כ רש"י מיגו הוא כמובן צ"ב גדול כמו שכבר העירו, ובפרט שמבחינה הסתברותית הרי זה רק מקלקל, שהרי נניח מתוך עשרה שבהן אחד פסול, כשמעלה ראש אחד זה 10 אחוז שמקטיר פסול, ובהקטרת שנים זה 20 אחוז), והסיבה השניה שמא הראשון היה הפסול. ומקשינן מחוץ מאחד מהן אחרון דאף ר"א יודה בזה שאסור, ומשנינן זוג אחד.

וכבר הובאה שיטת הרמב"ם דלא קאי כלל על ההקטרה אלא הכשיר ר"א רק באופן שמתחילה קרבו שני ראשין, ועכשיו יכול להקטיר אחד. ומובא בש"ך יו"ד לגבי טבעת של ע"ז. ותמוה הלשון שנים שנים, אחד אחד, אם קאי על הנפילה הראשונה. והקושיא של ר' ירמיה (או ר' יעקב) אין לה מילים, ודאי ר"א יתיר להקטיר את היחיד האחרון אם נתקיים התנאי שהיתה נפילה ניכרת של שנים בתחילה.

וברור שהרמב"ם גירסה אחרת לו בכל הסוגיא. ניתן לשער שגרס לא הכשיר אלא שנים אבל אחד לא. מתיב ר' ירמיה אם קרב ראש אחד תנן, (הקושיא מלשונו של ר"א לא מחכמים), וההמשך כמו לפנינו. ודוק. ייתכן שהדברים כבר נתפרשו אצל מפרשי הרמב"ם ולא עיינתי עדיין.