הרב יואל בן נון: (תודה לדודי ליפשיץ שהעביר לי)

קרבן פסח וליל הסדר
הרבע הראשון של יום הפסח הוא לקרבן, אשר בא אחרי קרבן התמיד, כלומר מחוץ לסדרי הקרבנות הרגילים. הרבע השני,
בלילה הזה, לאכילתו על מצות ומרורים. קרבן הפסח, כיום הפסח, אינו שייך לא ל-14 בניסן ולא ל-15 בו. לגאולה הוא
שייך. המצות והמרורים הם רק לילה אחרון של שיעבוד, של חשיכה, אבל במצה טמון סוד. היא ראשיתו של לחם שנעצרה
תפיחתו, שלא בא עדיין אל סיומו, אל תכליתו.
רצו מאד הנגאלים בחצות הלילה, בנס, ובמלוא חוסר האונים שלהם, אחרי אשר אכלו מצות ומרורים בלילה עם הקורבן עד
בוקר-חצות-הלילה, רצו מאד )ורוצים עד היום( להיגאל בבת אחת עד תום; להתפיח ולהחמיץ את בצקם, ככרות אפויים
וטעימים, באשמורת הבוקר, גאולה שלמה. באה מצרים וטפחה על בניהם - גירשה אותם על בצקם, בחרפת העבדות
האחרונה של חוסר האונים. באה התורה וגילתה את הסוד - מצה היא רק ראשית, התחלה לדרך ארוכה. על המזבח לא
תקריבו חמץ לעולם, בקורבן המילואים של כהנים הנכנסים לעבודתם - לא יאכל לחם וחמץ. לחם וחמץ תביאו רק בקרבן-
תודה של כל אדם ובשתי-הלחם של ביכורי החיטה בחג השבועות בארץ במתן תורה.
החושב את ראשיתה של גאולה לגאולה שלמה, מחליף את פסח בשבועות, יציאת מצרים במתן תורה, התחלה וסוף.
בהחלפתו פורק מעליו את עולה של הדרך הארוכה, ממצרים ועד הנה, ממצה עד ביכורים, ואוכל חמץ בחג המצות. עונשו -
בכריתתו: לא יזכה לראות בסוף הדרך, להביא ביכורים בית ה'. מכל פרשיות הפסח שבתורה, בחרו רבותינו בפרשת
הביכורים ובמדרש ההלכה שעליה, לצורך ההגדה - כדי לעצור את הפרשה באמצעה, לפני "ויביאנו אל המקום הזה, ויתן
לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש", כדי להשאיר כוס חמישית לנביא האחרית, בחצות הלילה.

גאולה ניסית וגאולה טבעית
כל זה לפי דרכו של ר' אלעזר בן עזריה על פי הנביאים - הפסח רק עד חצות הלילה, ולא יותר, וכך נוהגים כל בית
ישראל, למהר אפיקומן לפני חצות. ובחצות יפתחו את הדלת, מוכנים לנס שיופיע, מוכנים לצאת ולהגאל אם יופיע, מוכנים
לפסיביות העליונה של חוסר האונים - מעבדות מצרים לעבודת ה'.
האם יש גם דרך אחרת? בא ר' עקיבא ולימד, כי גאולת מצרים - היציאה עצמה רק בבוקר הרגיל היתה, באור היום
הטבעי; לא בחיפזון המצרי אלא בחפזון הישראלי.

על כן ישב ר' עקיבא בבני ברק עירו, אירח את כל חכמי ישראל, ור' אלעזר בן עזריה עמם, ומספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד השחר. גאולה טבעית, ישראלית, אפשרית היא וצפויה. אם לא בא נס בחצות הלילה ולא נהפכו הסדרים, צריך לקום ולצאת עם שחר, עם תום ליל ההכנה. כך דרש ר'
עקיבא וכך עשה, ואף על פי שלא זכה הדור ההוא של בן כוזיבא, הלוא כך פסק הרמב"ם כר' עקיבא בגאולה ובפסח גם
יחד. ליל הפסח נמשך עד אור הבוקר הטבעי, שבוקע בהדרגה, ממש כהופעת האביב בשיר השירים.

על כן תנו דעתכם להצעתי זאת: לא לסגור מיד את הדלת בחצות הלילה וללכת לישון, שלא יתקיים בנו "פשטתי את
כותנתי איככה אלבשנה". להמשיך, ולעשות כר' עקיבא - עד הבוקר - בשיר השירים שהוא קודש קודשים, ובלימוד עניני
הגאולה, עד שנתחנך כולנו שלא נציב תנאי לפני הקב"ה: 'נס עכשיו' או 'לשנה הבאה'.

כי כוח נתן לנו הקב"ה לבנות את דרך הגאולה בדרכו של ר' עקיבא, לפי חוקי הטבע ודרכי המדיניות. והנס הגדול של
הגאולה מאיר לנו בראשית הדרך, מתוך הצביים והאיילות של בנות ירושלים. אכן, ראוי לקבוע משמר של תלמידי ר' עקיבא,
מחצות הלילה עד בוקר הגאולה, בזה אולי נזכה להגיע לגאולה שלמה.