במסכת זבחים דף עה ע"ב:
"אמרוה רבנן קמיה (דרבא) [דרבה]: הא דלא כרבי שמעון, דאי כרבי שמעון, האמר: מביאין קדשים לבית הפסול! אמר להו: אפילו תימרו רבי שמעון, הני מילי דאיעבד, לכתחילה לא".

אמרו זאת 'רבנן' בלשון רבים.

ואילו בדף עו ע"א:
"ולאו מי אותביתיה ממתני' דמתיר רבי שמעון? ואמר לי: דאיערב".

אביי מעיד שהוא עצמו אמר זאת, ובלשון יחיד.

הכיצד?

על כך בהוספה על עניין 'בני קטורה' בזבחים סב ע"א.