סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

פורום פורטל הדף היומי

זבחיםעג ע"אטז שבט תשע"א12:14בגדר דין קבוע / ‏משיב מאורות דף היומי
נחלקו האחרונים בגדר דין קבוע דלא אזלינן בתר רובא אלא כמע"מ דמי.

א. דעת השערי יושר והש"ש דבקבוע אין רוב,

ב. דעת הקובץ שיעורים בשם הגר"ח מבריסק, דלעולם יש רוב גם בקבוע אלא דגדר דין קבוע הוא להשאר בספק, ולא לפשוט אותו ע"י דין רוב.

ג. לדעת האחרונים שדין קבוע הוא חידוש התורה שאין כאן דין רוב, דבלקח באמת מן החנויות ואינו יודע באיזה מהן לקח, דלגבי החנות בה הוא נכנס ושם נולד הספק, לא שייך לדון מצד רוב כניסות, שהכניסות הם לפני שנולד הספק, והם מחוץ לספק, משא"כ בפרישה. וכן למדו כמה אחרונים, שקבוע תלוי בזה שאין כאן רוב.

ד. ולדיעה זו יל"ע
א. למה צריך פסוק לדין קבוע, אם יש סברא שאין כאן רוב, ואם אין סברא צ"ב גדר הגזיה"כ דדין קבוע שאפ' שיש רוב לא ללכת אחריו. ועוד מבואר בחיד' הר"ן סנהדרין שר"ש ל"ל הפסוק דקבוע, ולא מסתבר שנחלקו בסברות האם יש רוב בקבוע. והרי לגבי המח' ר"י וחכ' האם הולכים אחר רוב משליכין או רוב תושבים לא צריך פסוקים, וכן לגבי המח' נדה יט' א' האם אמרינן רוב חתיכות הם מדם טמא, מבואר שמסברא דנפשייהו סוברים חכ' שאין כאן דין רוב. וכן להכריע אם ללכת אחר הרוב או אחר הקרוב.
ב. צ"ב מה הקשר בין סברות אלו לדין רציחה שהוא המקור לדין קבוע. ג. ולמה שלא נאמר שהוא גזיה"כ ברציחה.
ג. צ"ב הדין דנמצא ביד עכו"ם [אם יש לו נאמנות] למשל אם ישראל שלח עכו"ם לקנות לו בשר, דלגבי הגדרת הספק אין חילוק בין ישראל לעכו"ם.
ד. למה פשוט בגמ' ובראשונים שאם אחד לקח מן הקבוע זה כבר מחייב את כולם גם מי שאצלו הספק הוא בפרישה.
ה. כתובות טו' א', לכא' מעלת תרי רובי היא בגלל שאפ' אזלא איהי לגבייהו הוא ספק רוב ספק קבוע, וספק קבוע מותר, וצ"ב למה, דהיה צריך להיות ספיקא דדינא, ואין לומר דהוא בגלל ס"ס, דלשיטת הרמ"א ס' קי' סע' ד' לא מועיל ס"ס על קבוע, עיי"ש בש"ך וט"ז.
ו. וכן צ"ב דין הרשב"א בתוה"ב שודאי קבוע שנתערב מותר אפ' שהוא חה"ל, בגלל שהוא ס"ס.
ז. צ"ב למה לא אומרים קבוע למפרע, הרי אומרים רוב או קרוב למפרע.
ח. צ"ב דעת הרמ"א ס' קי' סע' ד' וכמבואר בש"ך וט"ז שם, שאין היתר של ס"ס בדין קבוע, וכן הבין הב"ח ברשב"א.
ט. צ"ב בציור של סיעה שהרוב כשרים, ויש שם גוי אחד הפוסל בביאתו, ואזלא איהי לגבייהו, ולכל הכשרים חתיכת בשר כשר ביד, ולפסול חתיכת בשר טרף ביד, ונבעלה לאחד מהם, ולקחה בשר מידו, ואחר כך הרגה אותו בציור של זרק אבן לגו, הדין הוא כדלקמן: לגבי ביאה הולכים אחר הרוב דנחשבים ניידי, לגבי בשר אפשר שהוא קבוע, ולגבי רציחה נחשב קבוע, וצ"ע החילוקים בזה.
י. מצאנו כמה מקרים שלא הולכים בהם אחר דין רוב, וצ"ב למה, א. אין ביטול באדם דהיינו שאין ביטול שישראל אחד שני גויים ולהיפך, וצ"ב מאי שנא מתינוק המושלח ששם הולכים אחר הרוב, ב. לגבי להגדיר מי מבין עשרה בני אדם הרג לא אומרים שיש רוב שזה הרג.

ה. ולדעת ר' אלחנן בשם הגר"ח, גם בקבוע יש רוב, [ואפ' בנולד הספק בתוך החנות יש רוב כניסות, דסוף סוף יש רוב סיבות במציאות לצד אחד של הספק, דזה שיש תשע חנויות כשרות הוא סיבה חזקה לכשרות הבשר שלקח מתוך החנות], שגדר דין קבוע הוא הישארות בעצם הספק ללא הכרעה, בגלל חשיבות הספק, לעומת הסיבות במציאות המקיימות את צדדי הספק, ששם יש רוב סיבות לצד אחד. וכן מוכח מכל הדינים.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר