אמרו בסוגיא שהיו עוד שני כבשים קטנים, הא' לסובב והא' ליסוד. הראשון הפונה לסובב, מתפרש היטב, היה יוצא מן הכבש עצמו קרוב לתחילתו וממשיך בשיפוע מתון לסובב, וכדפירש"י שהיה יוצא מימין לכבש בצידו המזרחי, וכל מי שהוצרך לעבוד על הסובב היה עולה משם. אבל הכבש השני לא נתפרש היטב, שלכאורה ברש"י נראה שפי' שהיה גם הוא יוצא מן הכבש וכלשון הגמ' שני כבשים קטנים יוצאים מן הכבש, ומרש"י נראה שהיה הכהן מתחיל לירד בכבש הרגיל ובהמשכו היה פונה מצידו המערבי יסוד נוסף לכיוון היסוד. הבעיה שמי שעומד על הסובב בקרן מערבית דרומית עם שיירי החטאת בידו אין לו כלל אפשרות לטפס משם על הכבש שהיה בשלב זה הרבה יותר גבוה ממנו בלי אקרובטיקות, אלא א"כ יחזור את כל המסלול על הסובב עצמו למערב צפון מזרח וייכנס לכבש הקטן שהוביל אל הכבש הגדול ויחצה את הכבש הגדול ויפנה לכבש השני היורד אל היסוד. ובגלל הדבר הזה ציירו המציירים שהכבש השני יצא מן הסובב עצמו בפינה המערבית דרומית, והיות שהוא היה אמור להגיע בדיוק תחתיו לאותה פינה למטה לכן ציירו את הכבש הזה בשני מפלסים מתחיל לכיוון דרום והכבש עצמו שובר שוב לכיוון צפון. והשאלה מנין להם זאת נגד הגמ' ורש"י, למרות שהבעיה הנ"ל ניצבת וגם קיימת.
אשאיר ללומדים לומר דברם בזה, להגדיל תורה ולהאדירה.