על פי דברי אביי כמה תנאים סוברים ש"כל ישראל בני מלכים הם" ולכן הכל ראוי להם.
מצד שני כותב הרמב"ם (הלכות מתנות עניים ז:ב) : "לפי מה שחסר העני, אתה מצווה ליתן לו--אם אין לו כסות, מכסין אותו; אין לו כלי בית, קונין לו כלי בית; אין לו אישה, משיאין לו אישה; ואם הייתה אישה, משיאין אותה לאיש: אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו, והעני וירד מנכסיו--קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, שנאמר "די מחסורו, אשר יחסר לו"; ומצווה אתה להשלים חסרונו, ואין אתה מצווה לעשרו"
לכאורה, "אם כל ישראל בני מלכים הן" למה צריך לתת לעני רק לפי מה שהורגל? ומלבד זאת, למה אין מצווה לעשרו?