מחד למדנו היום :
'א''ר יהושע שמעתי שהיו מקריבין אע''פ שאין בית ואוכלים קדשי קדשים אע''פ שאין קלעים, קדשים קלים ומעשר שני אע''פ שאין חומה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא',
כלומר כל השטח בהר הבית היה עדיין חרב, לא היו שום חומות ולא היה שום בניין בנוי. בכל זאת הקריבו קרבנות ואכלום.
מאידך למדנו כבר בדף נה :
'דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר {ויקרא ג-ב} ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול איתמר נמי אמר מר עוקבא בר חמא אמר רבי יוסי ברבי חנינא שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שפתח ההיכל פתוח ולא בזמן שהוא נעול במערבא מתני הכי אמר רב יעקב בר אחא אמר רב אשי שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולים ובמשכן קודם שיעמידו לוים את המשכן ולאחר שיפרקו לוים את המשכן פסולים פשיטא מוגף כנעול דמי וילון מאי א''ר זירא הוא עצמו אין נעשה אלא כפתח פתוח גובהה מאי ת''ש דתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות וגובהן שמנה כדי להכשיר את העזרה כולה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים מאי לאו דאיכא קמייהו שמונה לא דגבהו נינהו שמונה מיתיבי כל השערים שהיו שם גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמה פשפשין שאני והאיכא צדדין דמעייל להו בקרן זוית אחורי בית הכפורת מאי תא שמע דאמר רמי בר רב יהודה אמר רב לול קטן היה אחורי בית הכפורת גבוה שמונה אמות כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים והיינו דכתי' {דברי הימים א כו-יח} שנים לפר בר מאי לפר בר אמר רבה בר רב שילא כמאן דאמר כלפי בר'
אם אני מבין נכון את הסוגיות, על פניו הן נראות סותרות לחלוטין, כי מהסוגיה שלנו נראה שר' יהושע מעיד שאף בלי בנין וצורת הפתח ניתן להקריב ולאכול, ואילו מהסוגיה בדף נה למדנו שללא בנין בנוי, כולל צורת הפתח ודלתות פתוחות, דומה הדבר למשכן המפורק, שאזי נפסלים הקרבנות בדין 'יוצא' ולכן הכל פסול.
היש למישהו הסבר או פירכה לסתירה זו הנראית לי גלויה ?
(ואמנם רציתי לתרץ שביהמ"ק נחשב לא רק קדוש מבחינת מקומו אלא נחשב כאילו הוא בנוי אעפ"י שבמציאות הוא חרב, אך נראה לי דחוק מדי ולא מציאותי ועוד )