המשנה והגמרא דנות בדברים שפקעו מעל המזבח. ברם אין דיון לגבי השאלה לאן הם נפלו.
והנה יראו המעיינים :
את הפסוק העוסק במכבר רשת הנחושת :"ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח" , מתרגם בעל ה"תרגום יונתן" עם תוספת הסבר משלו :"ותיתן יתה תחות סובבי מדבחא מלרע ותהי מצרתא ( היינו - הרשת. עלי ) עד פלגות מדבחא ואין נפיל גומא או גומרא דאשא מעילוי מדבחא נפיל עילוי קנקל ולא יתמטי לארעא ונסבין יתיה כהניא מעילוי קנקל ומהדרין יתיה על מדבחא", ומשמע שהמכבר המצוי תחת הכרכוב בראש המזבח סביב מקום המערכה וכן מהווה את הסובב, נועד לקלוט גיצי אש, גחלים וחלקי קרבנות שיפלו עליו מראש המזבח, כדי שניתן יהיה להחזירם לשם. אין בתרגום התיחסות ליסוד.
נראה אפוא שדין שוה לראש המזבח ולסובב, וכל עוד הדברים הנ"ל לא נפלו מהסובב כאילו הם עדיין בראש המערכה על האש ויש להחזירם אליה ( גם כדי שהכהנים לא ידרכו עליהם ויבזו אותם וגם ייכוו מהם ברגליהם ).
לא נתבאר אפוא בפירוש מדבריו מה הדין לגבי נפילה על היסוד אם הוא הדין או שנחשב כבר לקרקע, ולענ"ד נחשב לקרקע, ומה שאין צורך להחזיר מהקרקע גם אין להחזיר מהיסוד.