בהמשך לשאלות הקודמות על איך ייתכן שלא ידעו לכמה ימים נאכל בכור, ואיך ייתכן שלא ידעו את מקום מזבח העולה וכו', יש להוסיף גם איך נחלקו לגבי מזבח שילה (שעמד 369 שנים) - לא רק בשאלת החומר, אבן או נחושת, אלא האם המזבח של משה היה או לא היה במשכן שילה?...
אבל לא צריך ללכת רחוק מדי - יש במסכת עשרות\מאות מחלוקות ושאלות בנושאי פיגול, עירוב דמים, מליקה שנמצאה טריפה ועוד ועוד - איך אף אחד לא חשב לשאול את אחד הכהנים מה היו עושים בפועל במקדש? הרי מדובר במעשים שבכל יום, לכאורה!

והתשובה הברורה (לדעתי) לכל השאלות האלו היא אחת - לא מדובר בשאלות 'היסטוריות', אלא בשאלות של 'דרוש וקבל שכר'. נושא הפיגול כפי שדרשוהו חז"ל, למשל, הוא מופרך כמעט מכל בחינה ונראה שמעולם לא נהג בפועל (יש עדיין מחלוקת ראשונים [!] אם הוא בדיבור או במחשבה בלבד)
גם הדיונים על מקום המזבח לא נועדו אלא לחדד בהם את התלמידים, ולא לברר היכן בדיוק עמד בפועל המזבח בשנת 70 לספירה.

מעין ראיה לדבר יש בסיפור המופלא הבא (ירושלמי מגילה א, י) הממחיש שבעיני חז"ל, חכם עדיף מכהן:
"אמר לו רבי טרפון: אקפח את בניי אם לא ראיתי את שמעון אחי אימא חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע! אמר לו ר' עקיבה: שמא לא ראית אלא בשעת הקהל? ואני אומר בשעת הקרבן. אמר לו רבי טרפון: אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל! אני שראיתי את המעשה ושכחתי ואתה דורש ומסכים על השמועה...!"