סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

פורום פורטל הדף היומי

זבחיםלה ע"בח סיון תשע"ח20:45הבסיס הארצישראלי של הסוגיות / ‏לינקוש
פוסט של Yoel Kretzmer-Raziel, שהתפרסם בקבוצת "יומי" בפייסבוק:

הבסיס הארצישראלי של הסוגיות – בעקבות יהושפט הראל

בדפים האחרונים בלט אפיון מעניין של הסוגיות: תשתית אמוראית ארצישראלית קדומה. מחלוקות ריש לקיש ור' יוחנן (לג ע"ב, לד ע"אX2); בעיית ר"ל מר' יוחנן (לד ע"ב); מימרות פרשניות של רבי אלעזר (לה ע"א) ושל ר' חייא בר אבא בשם ר' יוחנן (לה ע"ב). על בסיס חומר אמוראי זה מצויים דיונים סתמיים ודיונים של אמוראי בבל מהדור הרביעי ואילך. נעדר בסוגיות אלה ייצוג לאמוראי בבל הראשונים.
על תופעה זו המאפיינת את סוגיות קדשים בבבלי עמד יהושפט הראל בדוקטורט שלו "סוגיות ארצישראליות לסדר קדשים" (האונ' העברית, תשע"ד). בעבודה מקיפה ושיטתית בחן הראל שלושה קורפוסים: סוגיות בירושלמי הנוגעות (באופן זה או אחר) לסדר קדשים; סוגיות סדר קדשים בבבלי (למעט חולין) ושבע מסכתות מסדרים אחרים בבבלי כקבוצת ביקורת. הראל מציע סיווגים ומיונים של הסוגיות לקטגוריות ועל בסיסם מפעיל ניתוח כמותי של הממצאים.
ממצאיו של הראל מרתקים, אסכם את עיקריהם:
א. כאמור, משקלם של אמוראי א"י בני שלושת הדורות הראשונים בבבלי קדשים גדול ממשקלם במסכתות מקבוצת הביקורת. ובמקביל, לאמוראי הדורות הללו בבבלי נוכחות מעטה יותר בסוגיות קדשים.
ב. הסוגיות הבבליות מתייחסות אל החומר האמוראי הארצישראלי כאל ברייתות מבחינת המחויבות והמתודות להתמודדות.
ג. בירושלמי מיוצגים אמוראים ארצישראליים מאוחרים יותר, שכמעט ואינם מיוצגים בבבלי.
ד. על 45% ממשניות סדר קדשים יש סוגיות בירושלמי. חלק ניכר מהחומר ערוך כסוגיות הסמוכות למשניות סדר קדשים.
ה. בשני המרכזים עסקו אמוראי הדור הרביעי ואילך בסדר קדשים. בבבלי זהו חידוש ביחס לדורות הקודמים ובולטים בעיקר חכמי הדור הרביעי. בירושלמי ממשיכים אמוראים אלה את המגמה של הדורות הקודמים, כאשר היקף החומר שנשתמר בירושלמי מהאמוראים המאוחרים גדול מזה של האמוראים המוקדמים.
ו. רוב החילופים בין דברי האמוראים הארצישראליים בשני התלמודים טמון בשינויים שניתן ליחסם למסרנים ולמעתיקים ורק מיעוט החילופים נוצרו על ידי חכמים באופן מכוון.

על בסיס ממצאים אלה טוען הראל כי:
1. אמוראי בבל הראשונים מעטו לעסוק בסדר קדשים, בעוד עמיתיהם שבא"י עסקו בסדר זה.
2. על אף פעילותם של נחותאי לכל אורך התקופה, עיקר החומר הארצישראלי לסדר קדשים הגיע באופן מרוכז בסוף הדור השלישי לאמוראים. יתר החומר הגיע באופן ספורדי.
3. התלמוד הירושלמי הערוך על פה כלל סדר קדשים. הראל אינו חולק על קביעתו של זוסמן כי מימות הגאונים אין לנו עדויות על קיומו של סדר קדשים בירושלמי. לטענתו, סביר שסדר זה אבד במהלך הזמן שבין עריכת הירולשמי על פה ובין העלאתו על הכתב.
4. הירושלמי לסדר קדשים (כסדר ערוך או כסוגיות פזורות במסכתות אחרות) לא עמד כצורתו לפני עורכי הבבלי והעיצוב הסופי של הסוגיות בשני המרכזים ארע בנפרד, ללא קשר בין המרכזים.
העבודה משופעת בתובנות כלליות מעניינות וכן בסיווגים מקוריים ומפרים ביחס לחומר התלמודי. ראוי לציון גם כי הגירסה הדיגיטלית של העבודה (גישה דרך הספריה הלאומית) כוללת קישורים פנימיים בין הדיונים ובין הסוגיות. כל הסוגיות הנדונות בעבודה סדורות בנספח ארוך בסוף העבודה, עם תיאור הסוגיה והערות.
אשתדל להביא פנינים מעבודה זו בהמשך עיסוקנו במסכת ובסדר.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר