"וליפלוג בניתנין בפנים שנתנן בחוץ והניתנין בחוץ שנתנן בפנים?
קסבר רבי יהודה בעינן מקום שיהא משולש בדם בבשר ובאימורין ".

דין זה כבר היה לנו גם לעיל, שבא לאפוקי ההיכל ששם הוא אינו מקום שניתן לאכול ולהקטיר ולזרוק דם. כלומר בכל מקום בעולם חוץ מההיכל.
ולמה כל מקום בעולם הוא משולש? כי בזמן היתר הבמות היה ניתן לעשות במה בכל מקום, ושם היה אפשר גם לאכול את הבשר, גם להקטיר את האימורים וגם לזרוק את הדם הכל במקום אחד.
מאז שבנו את בית המקדש, יש לכל דבר מקום מוגדר.
את הבשר למשל אי אפשר לאכול בתוך ההיכל.

לכן אם חשב המקריב לאכול בתוך ההיכל או לזרוק בתוך ההיכל (הניתנין בחוץ שנתנם בפנים) אין זה פיגול.

שאלה:

אם אנחנו מדברים בזמן היתר הבמות, אי אפשר היה אז שאדם ילך להר הבית
למקום ההיכל, ושיבנה שם במה?
הרי בזמן היתר הבמות היה אפשר לעשות בכל מקום, הלא כן?
אז מה ההבדל אם כן בין מקום ההיכל לכל מקום אחר?
למה מקום ההיכל לא נחשב משולש?