לפי זה ששעות פוסלות בקדשים, משמע שצריך כל מגדל לרשום פרטים אלו באופן מסודר כדי למנוע טעות ופסול. ( באמת לא ברור לי מהם נוהלי הרישום, לא מה היה נהוג בעבר ולא מה כיום, ולא מוכר לי נוהל מציאותי שנזכר במקורות היסטוריים כלשהם )
רש"י על אתר מפרש זאת במקרה של קרבן פסח ויש בזה הגיון רב כי קל לזכור שבערב פסח המליטה העז שה ולזכור באיזו שעה אם ראו זאת וגם יש לשעה משמעות כי אזי יודעים מראש אם השה יהיה ראוי לקרבן פסח, אבל זה מקרה מיוחד.
ברוב המקרים ההמלטות מתרחשות בכל מיני שעות בלי שאף אחד עוקב ורואה
( למשל בלילה ) ורק בבקר למחרת בשעה כלשהי מגלה הבעלים שהעז המליטה.
מה יעשו ברוב המקרים כשלא ידוע מתי בדיוק ? מן הסתם יודעים לכל היותר את היום ומגבילים את ההקרבה ליום המאוחר ביותר האפשרי הודאי בלבד.
ממילא, רק במיעוט מקרים ( כמו זה שכתב רש"י ) יש לכך משמעות.
האם הדברים נכונים ?