רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ה הלכה יז:
הבכור והמעשר והפסח דם כל אחד מהן טעון מתנה אחת בשפיכה כנגד היסוד באי זו רוח שירצה משלש זויות המזבח, שהרי קרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד כמו שביארנו, ומניין שאינן טעונין אלא מתנה אחת שהרי נאמר בבכור ואת דמם תזרוק על המזבח מפי השמועה למדו שהוא הדין במעשר ובפסח שנותן דמן מתנה אחת כבכור.

השאלה: אם הפסוק אומר " ואת דמם תזרוק על המזבח" כלומר מפורש שצריך זריקה, מדוע הדין הוא שנותנם בשפיכה ולא זורקם?