תפארת שלמה מועדים שבת הגדול

"טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה. הנ"ל לרמז בזה גודל חסדו וטובו ית"ש כי לא תמנו ולא כלו רחמיו בכל דור ודור לפי ערכו. אף כי לא הגיעו למעשה אבותינו הקדושים לא עזב חסדו ואמתו ומקבל מעשינו ברצון. וזה הענין שמצינו בגמ' טעמו וממשו. וטעמו ולא ממשו. טעם כעיקר דאורייתא. לרמז בזה כי הדורות הראשונים הי' צדקתם ניכר לעין ובממש [לעבוד הש"י במחשבה ובלב טהור בהתפשטות הגשמיות כמבו' בש"ע א"ח והם נתנו בשכינה הקדושה טעם וממש] אך בזמן הגלות שנתמעטו הדורות ואין בנו רק טעם לבד ודומה לזה טעמו ולא ממשו עכ"ז השכינה הוא בתוכנו להאיר אותנו להעלות למעלה לרצון כל מעשינו. וז"פ טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה גם בזמן הגלות שנדמה ללילה כמ"ש שומר מה מלילה. ומסתפקת בזה בבחי' טעימה בעלמא. בזה נוכל לרמז מה שגזרו חכז"ל בחמץ בפסח במשהו מה שלא מצינו כזה בכל האיסורין שבתורה בכל השנה כדי לעורר בזה החסדים הגדולים בחג הפסח שהוא כנגד אברהם אבינו עליו השלום מדת החסד כמ"ש חסדך גדול עלי וכן בשבע מדות לך ד' הגדולה הוא כנגד מדת החסד וכו'. וכדי לעורר חסד הגדול גזרו בזה איסור משהו. כדי לעורר מדה טובה מרובה במדת החסד על כאו"א מבנ"י אשר אם נשאר בו עוד עכ"פ מדה טובה במשהו בעלמא וגם טעם אין בו עכ"ז לא ידח ממנו נדח להוציא ממסגר נפשו להאיר אותו מתוך החשכה ולהשפיע עליו חסדו הגדול".