א. דמיעברן מגויים שמלו ולא טבלו. היינו שמלו לשם גירות וטעו לחשוב שדין ישראל להם. ויתכן דהא דרחב"א לא אמר להו ולא מידי, משום דחשש שלא יקרה לו כאשר קרה לר"ל בסיפור הקודם, והעדיף לשמוע מרבי יוחנן מה דעתו טרם יעשה מעשה ויצטרך לחזור בו.

ב. מהו שיוליך ענבים לגת. עיין ביאור הענין בתוס' באריכות. ויש לציין שנראה מהתוס' בסוגיות אלו דהיה בידם חיבור של רשב"ם שהאריך בסוגיות יין נסך, והביאוהו הרבה מאד, וכמדומה שחיבור זה אינו מוכר לנו ממקום אחר.

ג. (בעמוד ב') אידרי עכו"ם. ברש"י קפץ. ולהלן בפעם הבאה בהמשך העמוד רש"י מפרש טפי ששרשו מלשון נשיאה, עי"ש.

ד. שאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים. לכאורה הני תרי רבי יהודה פליגי על רוב דיני יין נסך כפי שהם בידינו. ולא הובאו בשום דוכתא חוץ מכאן. ואולי כוונתם במה שאמרו משום שני דברים, לומר שמקילין רק בצירוף הסברא השניה. ויל"ע בדבר.