א. בעי ר"ל השתחוה לדקל וכו'. מתבאר מהסוגיא דהיינו את"ל דלגבוה נאסר, ובאופן דלהדיוט מותר (נטעו ולבסוף עבדו ולרבנן), והנידון כיון דמצוה הוי טפי מהדיוט ופחות מקרבן. והבן.

ב. דאיכא מילי אחרנייתא. הכוונה בזה דכל שאר ג' האיבעיות, חצוצרות חלילין ונימי הכינור, כולן שאלה אחת הן ביסודן, האם למ"ד עיקר שירה בפה מ"מ מאוס הוא לגבוה.

ג. דקא נבעי מארעא. לכאורה היה נכון יותר לגרוס מארעיה.

ד. כונס ד' אמות. לא נתברר לי היטב ענין הד' אמות הללו. ובפשטות הכוונה דבפחות מכאן יסמכו העכו"ם לכותל זה מצידו השני. אבל קצ"ב אי עושה שם בית הכסא לתינוקות או גדר דהיזמי והיגי כדמוקי לה להלן, לכאורה סגי הרחקה כל שהוא.

ה. (בעמוד ב') כיון דלענין ביטול תנן וכו', הוא על דרך מה שאמרו בכל דוכתא ארבעה ודיניהם שלושה, כלומר ג' דיני ביטול יש, אסור לגמרי, נטילת החידוש, וא"צ ביטול, ובזה הני תרי דינם שווה בדין הראשון.