רבי יוחנן אקלע לפרוד אמר כלום יש משנת בר קפרא תנא ליה ר' תנחום דמן פרוד המפקיד יינו אצל עובד כוכבים מותר בשתיה קרי עליה {קהלת יא-ג} מקום שיפול העץ שם יהו שם יהו ס''ד אלא שם יהו פירותיו

למה הגיב ריו"ח למשמע ההלכה בקריאת פסוק ובמיוחד למה בחר בפס' זה?

אלא שהפסוק שקרא וההקשר בו נאמרו קשורים כולם כאחד ומבארים-מוכיחים זה את זה.

השאלה היתה האם ניתן לסמוך שהיין (פירות) שהשארתי במקום מסויים הינם אותם הפירות שאמצא אח"כ?

התשובה באה ממס' מקורות ולכולם מכנה משותף אחד:
פס'- דברי שלמה שהיכן שדבר דומם נופל שם נשאר ושם נותרים פירותיו
מסורת- כך סבר בר קפרא
סברא- כמו שמסתבר שדבריו של בר קפרא ישתמרו בעיקר במקומו ולא ישתבשו שם
כך מסתבר שכל דבר המונח במקומו נותר כשהיה
וכיוון שגם מקרא גם מסורת וגם סברא מוכיחים הלכה זו הרי אינה צריכה עוד חיזוק נוסף!

כאן ניתן למצוא עוד מקרים שהשתמשו במציאות כחיזוק וראיה להלכה