...מהן

הוא לא אהב ללכת לביקור אצלו, לרוב העדיף לסבול בשקט, להתמודד לבד עם הכאב ועם נסיגת החניכיים שגרמה לו לכאבי שיניים ולדימומים, הוא גם לא אהב אותו במיוחד, בגלל המקצוע שלו, רופא.

הוא לא אהב ללכת לביקור אצלו כי הרגיש שכל הידע שלו בא מהיוונים והמכשפים שלהם לדורי דורות, שום דבר לא היה מדעי ברפואה המערבית שלו, וכשם שניתנה הנבואה לשוטים כך ניתנה הרפואה לחבריהם, אלה שמתהלכים עם פיג'מות בכל מיני צבעים תמוהים, משימים עצמם כמבינים על סמך לימודים לא רלוונטיים, וחותכים בבשר החי כאילו מת, ומזריקים רעל בבשר המת כאילו חי.

אבל כמה שהוא לא אהב ללכת אצלו, הציקה לו גב היד והרגל, משהו בתנועה שם נתקע, זה היה כאב חיצוני שנבע כנראה מלחץ פיזי מתון, הוא חיכה בחדר ההמתנה וזימר לעצמו בשקט ''ברוך אל עליון אשר נתן מנוחה'' היו לפניו עוד אנשים שחיכו בשקט, ישבו בלי לזמר ובלי להתענג על היום הקדוש היחיד מכל ימות השבוע, נקבע לו תור ביום שבת אחרי התפילה, הוא חשב שמן הראוי היה לנצל כל רגע מהיום הזה לטובת הנאות שוות, אבל גב היד והרגל הציקו לו, זה הפריע לו להתנדנד כשהיה משתחווה בתפילה, הוא רצה כבר להיפטר מהכאב הזה, אז הוא ישב בשקט בחדר ההמתנה יחד עם חבורת אנשים שקטים תוך כדי שהוא מזמזם בראש ''ברוך אל עליון'' ומדמה שהשולחן באמצע עם כל המגזינים זה בעצם שולחן אוכל עם טשולנט ושכל הממתינים בשקט הם בעצם סועדים שסועדים את ארוחת השבת. עד שהעיר אותו קול נשי שקרא לו לעמוד ולהיכנס, לפגוש בפנים את הוד רוממותו, את זה שמבין מה הבעיה שלו ושלכל צרה יש לו פתרון מהמם, אם זה להתרפא מאליו בלי להתערב בכלל ואם זה לחתוך ולזרוק לאשפה חלק אחד או שניים מהגוף הקדוש שיצר הקדוש ברוך הוא.

רפואה זה מקצוע טיפשי, אין בו תורה ולא חכמה, הכל במקצוע הזה עובד על השערות וניסיונות שנוסו על בני אדם כאילו הם חפצים, מבלי לשים לב שמישהו ברא את המכונה הזאת שנקראת בן אדם, וכשהבן אדם הברוא הזה לא מרגיש טוב, מוטב לבוא ליצרן שיצר את זה ולשאול אותו מה הבעיה במקום להניח השערות מסופקות ולחרוץ דיאגנוזה שערורייתי על סמך ''התמחות''.

הכניס לו הרופא מד חום בתוך הפה, מדד את חומו מהשפתיים ולפנים ואבחן שיש לו חום, ''וואוו'' חום גבוה כמכת חלל, בדק את שיניו וחניכיו ומצא שהם קשים כרגיל וקשה היה לו לומר מה זה בעצם אומר, הציע לו לשטוף את הפה עם חומץ עשוי מיינם של עכו'''ם ומשסירב לשטוף את הפה באמצע השבת במרפאה, חשש שהחששות שלו אמיתיות, שהכאב שיניים הזה זה משהו רציני, צפדינה! אבחן אצלו, חסר לו לרב ויטמין סי בדם, הקולאג'ן שלו נשבר לרסיסים וכל הרקמות שלו נסוגים ממנו והלאה, הרופא שלא ידע לרפא כדרכם של רופאים דגולים הציע לו תפוז, אמר לו שזה מתכון הפלא שקיבל ממטרוניתא שלימדה אותו מגיה, כמה היה שפל אחרי שבע או אולי שמונה שנות לימוד מטופשות, שבעיה קטנה כזאת הוא לא ידע לרפא,

הביט בו הרב ונזכר שאכל אתמול פת חיטים קפואה שהוציא מהפריזר ויש אומרים, לחם שעורים חם שהכניס במיקרוגל וחנז'לה משאריות הטיגון של השניצל דג שהכינה לו אשתו ושזה בעצם הבעיה, לא החום ולא הדלקת, לא גב היד ולא הרגל.
עשה דיאטה כהבנתו, עם קצת מי שאור וקצת מלח ושמן זית ישראלי, הוסיף לתפריט שומן אווז עם נוצה של אווז לקישוט, וקינח עם זיתים קלויות שלא גדלו שליש גידולם, וראו איזה פלא חזר לאיתנו, ורק הרופא, שליח של מלאך המוות, נשאר תקוע בעמדותיו בתוך חדרו כמכת חרב מבעבעת כגודל ענב.