(שייך לטז.)

אי אפשר הכי נמי, איכא דאמרי וכו'. יש כאן מחלוקת עצומה אם מותר למכור לגוי חיטי ושערי וכל דבר שמסייע לו לחיותו.

דף יז

א. והנאני. להלן משמע דזה גופא לא עוולה, דמה יעשה ונהנה מהדברים שאינם דברי מינות, אלא היה עליו להרחיק דרכו ולא לשוחח עם אותו המין כלל.

ב. ובתתך אתנן וגו' ותהי להיפך. לכאורה לפי מה שפירשוהו היה צריך להיות להיפך. ולכ' הכוונה שעכשיו את נותנת ולא ניתן לך, ובעבר היה להיפך.

ג. אין הדבר תלוי אלא בי. ידוע שחכמי המוסר אמרו שלכן נקרא "רבי" שהוא רבן של בעלי תשובה, שלימד יסוד זה, שעד שהחוטא לא לוקח אחריות על מעשיו ומבין שהדבר תלוי רק בו, לא יועיל כלום.

ד. (בעמ' ב) קא שבקת עבדך לחירות. לא נתפרש היטב מה עשה. ולכ' שחרר עבדו העברי אחר ו' שנים, וזה היה אסור לחוקיהם. אלא דהם היו בבית שני וכבר לא נהג יובל וע"ע. ועכצ"ל דשחרר עבד כנעני באופן המותר ע"פ הלכה (כגון לצורך מצוה דרבים, ועוד).

ה. עליו לשריפה. ברש"י למה נענש. ר"ל דודאי הם לא ענשוהו משום הוגה את השם, אלא דאנן אמרינן דנגזר עליו משמיא שיגזרו עליו משום הוגה את השם.