סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פורום פורטל הדף היומי

עבודה זרהכב ע"בכא שבט תשע"ח18:15בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא / ‏סיפורים קצרים על הדף
בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ומאז לא פסקה זוהמתם

הוא הסתובב בשוק של בעלי החיים, חיפש לו איל לאשם, להביא לבית המקדש כפרה על זה שהוא גנב, התהלך בין הכלובים של בעלי החיים בשוק, היה לו בכיס רק שני שקל אז הוא חיפש איל בשני ש''ח ולא מצא, מה לעשות, זה מה שהיה לו כרגע בכיס ואף אחד לא היה פראייר למכור לו בהמה תמימה בשני שקל. כולם רצו יותר ולא נותר לו אלא לשוטט בסמטאות העתיקות של העיר העתיקה ולהתפלל שימצא לו איזה איל אחד נאחז בסבך, הוא ידע שזה לא הדרך, השלט המורה לכותל היה בכיוון הנגדי אבל רגליו הובילו אותו לתוך שוק הקצבים, היה שם שפע של בעלי חיים זולים, בשקל וגם בחצי מזה, הוא בדק את הבהמות בין כל הדוכנים וראה שמשובחות הן, עבר ובדק בשבע עיניים אחד אחד עד שמצא את מבוקשו, איל מלא בפרווה לבנה לא היה בו מום ולא מאום, רק חסר לו חותמת של הבד''ץ אבל מה זה משנה, חשב, זה הרי הולך לקרבן.

של עבודת כוכבים, חלילה! הוא לא חושש מזה, הגויה לא מטומטמת למכור לו את אלוהים שלה, אבל אז הוא הביט על המוכרת ומשהו חשוד נדלק אצלו, הכבש התמיר רץ אחריה לכל מקום, נדבק אליה ונמשך אחריה תוך כדי שחונב ופועה מה-מה לאן שהיא הולכת, ''מה זה צריך להיות'' רגיל לראות חיות שקטות בכלוב, לא שמהלכות ליד בעלי הבאסטה וחונבים בקולות עליזים אחריהם, ''זה בסדר, הוא נשרך אחרי כי הוא רוצה עוד אוכל'' עונה לו המוכרת, חסרת הבעל, אלמנה מכשפה בעלת שן אחד בפה, היא קלטה את הראש שלו, הסתכלה עליו והתחילה לכשף אותו במבט מהפנט שיקנה כבר את הבהמה הנסרכת אחריה, חשבה על בעלה זכרונו לברכה, כשם שנפתרה ממנו כך עכשיו היא מתה להיפטר מהאיל הנסרך. מציעה לו אותו בשני שקל והוא שומע שני שקל ''מהשמים'' מודיע לה ועוד מוסיף לה ''בלי חרטות'' והיא מחייכת לו ומסמנת לו בערבית דרך צלחה.

עכשיו שיש לו את מה שהוא מבקש, הוא עושה עצירה לפני שהוא עולה להר, מוסר אותה לשומר שיקשור אותה בחניה לפאב, מזמין כוס בירה ונרגע, האווירה השקטה בפאב שלהם הרגיע אותו, מוזיקה ים תיכונית שהוא לא הבין את המילים וערבים נחמדים ששותים ומעשנים, הוא לא דיבר איתם ולא התייחד עמהם, אי אפשר לדעת איזה מהם יחליט פתאום לתקוע לך סכין בגב, אבל הוא לא פחד בתוך הפאב ההומה ערבים, אף אחד לא יעז לנופף בסכין שלו ברבים, מה גם שהם רגועים בפאב סביב שולחנות אוכל ושתיה. כשהניח את הבירה שלו על השיש הקר הוא פתאום הרגיש משהו מוזר ביותר, היו חריטות בתוך השיש על הבר, והוא בפירוש הרגיש איך השיש מפחד מהחריטות, כאילו שהחורט זעזע את החומר, הוא התפלא מהתחושת אונס שחש כשנגע בשיש הקר והחרוט, מתפלא, שואל את הערבי לידו וגם את זה שלא לידו, והם מתפקעים מצחוק, לא מבינים ממה הוא חושש, ''יהודי מג'נון'' צוחקם ומעשנים, עושים חאפלה באמצע היום, שום חג או קרבן היה להם, סתם ישבו ונהנו, האחד הזמין אווז צלוי והשני רבע פולקע אפויה.

היה ברור לו שהאוכל לא כשר, לכן הוא הזמין רק בירה מהחבית, אבל הסקרנות גרמה לו ללכת למטבח לראות איך הטבח מכין את המנות המיוחדות, תמיד עניין אותו שפים דגולים ואוכל גורמה מארץ העמים אבל כזאת הוא טרם ראה, השף עם הכובע הלבן והארוך החזיק חזק בנוצות של האווז, קיים עימו יחסים כדרך הזוגות האוהבים והוא רואה מלא נוצות עפים באוויר, שומע אותו צווח ומגעגע, מגרגר וקוהק עד שנשתתק ולשף נגמרה התאווה בלב המטבח, כשחזר למסעדה הוא רצה להגיד לו, שיידע ממה המנה שלו עשויה, אבל לפני שהספיק, לקח השני את הרבע פולקע שהזמין, חקק בה ועשה אותו דבר בתוך המסעדה.

יצא בטראומה מהמראות במסעדה, ניגש אל אילו שחנה בכניסה, הביט עליו אילו וגם הוא היה בטראומה, הביט עליהם השומר בחניה שמח ומחוייך, ''הרי שלך לפניך'' אומר לו תוך כדי שהוא מתיר את הקשר ''בלי עין הרע, האיל הזה אחד החביבים'' הוא כבר הבין שלבית המקדש הוא לא הולך ''אפילו יותר מכל הפאטימות שלי'' ממשיך השומר והוא צריך עכשיו לחסוך שני שקלים חדשים ''יא חביבי'' ממשיך השומר ומזהם את האוויר החכם של ירושלים.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר