רש"י שבועות מ.

א"ד מישהא הוה שהי ליה ושתיק ליה - כך היה דרכו של ריש לקיש כשהיה ר' יוחנן אומר דבר בבית המדרש היה שוהה מלהשיב עד שיגמר רבי יוחנן כל צרכו וכל טעם דבריו ואח"כ היה חולק עליו ובתוך כך יצא רבי יצחק "זה" מבהמ"ד ולא שמע אם נחלק עליו

איכא דאמרי מישתי הוה שתי - ריש לקיש "מיא" בבי מדרשא כי אמרה ר' יוחנן להא מילתא

א) מה כוונת רש"י (בסוף ד"ה א"ד) בתיבת זה וצ"ע.
ב) מנ"ל לרש"י ששתה ר"ל מים וצ"ע.

החותם בכבוד רב,