נשבעים אפילו על שני כלים זעירים כמו מחטים. הקפדה קיצונית !
בבראשית רבה, על בראשית לא, י מובא
"אמר רבי סימון:
בנוהג שבעולם חתן, שהוא דר אצל חמיו, אפשר לו שלא ליהנות אפילו כלי אחד, אפילו סכין אחד?! ברם הכא, 'מששת את כל כלי', אפילו מחט אפילו צינורא לא מצאת!"
כלומר לבן משש את כל האהלים של יעאע"ה וחפש לא רק את התרפים שחשד שיעקב ואו אחד מבני משפחתו גנב, אלא גם אם לקח מכל הכלים בביתו אפילו כלים זעירים וזניחים כשתי מחטים או מחט וצנורא.
ולא זכור לי הסבר מדוע באמת חזר לבן וחיפש בכזו הקפדה אפילו על כלים כאלו, וגם אילו מצא מה היה קורה, לכל היותר היה לוקח את כליו ודיו, הרי מדובר בחתנו, בנותיו וצאצאיהן ולא באנשים זרים ( כפי שמצויין במדרש עצמו )?
אשמח לקרא הסבר ראוי.