הוא הרגיש דפוק מיום היוולדו, היה תקוע בתעלת הלידה המון זמן, האחיות משכו אותו משם עם פומפה בכל הכוח, והן עיוותו לו את הצורה של הגולגולת והמוח שלו הגיב בהתאם, הוא נולד כך עם קשיים וחי בהמשך עם קשיים, הכל היה קשה אצלו, הלמידה, היחס לזולת וגם היחס לזולתה.

איך שהוא, הוא גמר את כל תקופת הלמודים למרות הקשיים, עכשיו הגיע תקופת השידוכים ושום שדכנית לא מוכנה להכיר לו אף אחת, הוא הרגיש נורא דפוק ונזכר שזה כך כבר מיום היוולדו, הוא התקשה נורא אפילו לקבל דיית ראשון, בסוף ריחמה עליו שדכנית, הסכימה לתת לו דיית אחד בתנאי שהוא מבטיח להתנהג יפה ולא לספר בשום אופן על זה שהוא מרגיש דפוק, ''לא בפגישה הראשונה''.

בפגישה בדיית הוא כבר שכח את הכל, אנס אותה כדרכו בלי לשאול אותה אם זה נעים לה בכלל, קידש אותה בביאתו שלא על דעת חכמים, הפך את עצמו לאנס ואותה לאנוסתו, בסוף הדיית הוא ליווה אותה בחזרה, חשב שנגמר הסיפור אבל הסיפור אצלם רק התחיל.
אחרי כמה דייתים עם בחורים נוספים היא הבינה שבתור ברירת מחדל הוא עדיף על פניהם, נישאה לו הפעם על דעת חכמים, והוא קיים שתי מצוות כאחד, גם מצות חתונה וגם מצות ''לו תהיה לאשה'' הסביר להם הרב שזו חתונה חתונה, לא יוכל לשלחה כל ימיו, הוא הבין שזה לא הולך להיות קל, הוא רגיל שאצלו שום דבר לא קל, לא הלידה ולא הדיית וגם לא החתונה.

כעבור כמה שנים הם נשואים, היא באושר והוא כרגיל מתקשה, הוא בא לרב מבקש שתצא, הרב מזכיר לו את מה שהוא לחש לו בחופה, הוא לא מוותר, רגיל הוא לעשות הכל בכוח, מול עיניהם הנדהמות של הרב והרבנים הוא נותן לה גט ביד ואומר לה שהיא מותרת לכולם, ואז הוא שומע פתאום את ההצלפות באוויר.

''אבל למה זה מגיע לי'' משתומם הלה, וכשם שהוא כל חייו מתקשה כך באותו רגע, הם, הרבנים, גם התקשו להסביר לו אם הוא לאו שקדמו עשה ומגיע לו מכות או שהוא לאו הניתק לעשה ולא מגיע לו, ובעצם בפעם הראשונה בחייו יצא שהוא שואל שאלה טובה.

באותו רגע הופיע ידידו משכבר בימים, הוא טוען שלא מצא לאשתו הטריה בתולים, שואלים אותו ''מנין לו זה'' מסתבר שהוא מניח שאולי זה כך, השופט עוזב את האנס ועובר עם השוט אליו, מלקה אותו כהוגן ומחייב אותו מאה שח, האנס רואה הכל, הוא מת מפחד מההצלפות, נדבק לקיר ומנסה להתקדם החוצה, עוצר אותו השופט ועושה לו קל וחומר,

''ומה מוציא שם רע שלא עשה מעשה, אמרה התורה לו תהיה לאשה, אונס, שאו או עשה מעשה, קל וחומר שתהיה לו לאשה'' ונתן לו אולטימטום של 2 דקות להחזיר אותה אל חיקיו.
אבל הוא לא מוכן לכל זה, הקל וחומר לא מוצא חן בעיניו, מספיק הוא חטף בבית וגם בבית ספר, הוא כבר שילם לה חמישים שח פעם וביקש סליחה לא מוכן שירביצו לו עכשיו.
''בסדר'' אומר לו הדיין מוכן לוותר לו על המכות, ועושה לו קל וחומר שני, ''ומה אונס שאין לוקה ובכל זאת משלם, מוציא שם רע שלוקה קל וחומר שמשלם'', ומכיוון שהמוציא שם רע כבר הלך הביתה אז עכשיו זה עניינו, מציע לו להתחתן בשנית, ולא לוקה כי זה לאו הניתק לעשה.
אבל האנס ומוציא שם הרע לא הולכים ביחד, כי מש''ר יודע רק לדבר ולדבר וידידו האנס יודע רק לעשות ולעשות.
בדרך הביתה הוא מתחיל להפנים, שהוא באמת לא יוכל לשלחה כל ימיו, כי היא אשתו, לא גרושתו גם לא יבמתו, למרות שקרח אותה פעם בדרך, עומדת היא כנגד עיניו בעמוד והחזר, לא מצליח להתנתק ממנה, חושב עליה ומפנים, עד כמה הוא דפוק שהוא נולד ושמשכו אותו בכוח בלי רחמים, עד כמה הוא דפוק שהוא התחתן איתה, ועוד בדרך הזו, עכשיו הוא מבין שהוא באמת דפוק, כל ימיו.