גמרא:
א''ר ירמיה אמר ריש לקיש מי מקוה כשירים למי כיור למימרא דלא מים חיים נינהו והתניא {ויקרא א-ט} במים ולא ביין במים ולא במזוג במים לרבות שאר מים וק''ו למי כיור

רש"י:
מי מקוה. אף על פי שאינן חיין: כשרים. להשאיב הכיור בתוכו למלאות מהן ולתת לתוכו: למימרא. דלא בעי מים חיים: והתניא. בת''כ והקרב והכרעים ירחץ במים ולא במזוג מים ויין מזוגים יחד שני חלקי מים ואחד יין: שאר מים. ואפילו מכונסין:

קשה לי:
(1) לפי מה שהבנתי אין כוונת ריש לקיש ל"מי מקוה" במובן המוכר לנו [מים שכשרים למקוה, ולא מים שאובים], אלא כוונתו לכל סוגי המים שיש, ולאו דוקא למים חיים (מעיין).
אם כך, לא ברור לי למה הוא נקט בלשון "מי מקוה" ולא נקט בלשון "מים שאובים" או סתם "מים"?
(2) ועוד קשה לי - מה התכוונה הברייתא שכתבה "במים לרבות שאר מים (רש"י: מכונסין)"? אם הפסוק בא לרבות, אז מה חשבנו לפני הריבוי? איזה סוג מים הכשרנו לפני הריבוי ואיזה סוג מים הכשרנו לאחר הריבוי?