סנהדרין עח:
ת"ר המכה את חבירו ואמדוהו למיתה כו' וחכמים אומרים אין אומד אחר אומד
ופירש"י אין אומד אחר אומד - לחשב כיוצא מב"ד זכאי ולהפטר אם לאחר מכאן הכביד ומת "אלא בתר מעשה דהשתא אזלינן" דהואיל והכביד ומת חייב המכה מיתה

לא הבנתי כוונת רש"י במש"כ דאזלינן בתר מעשה דהשתא. ולכאורה הול"ל אין אומד אחר אומד ואזלינן בתר אומד ראשון.

ובאמת מצאתי ביד רמה שכ"כ וז"ל וחכ"א אין אומד אחר אומד כלומר אין אומד מוציא מיד אומד לחשבו כיוצא מבית דין זכאי אלא הרי הוא בחזקת אומד ראשון עד שיתרפא לגמרי אבל מת מתוך חליו חייב.

וצ"ע בכוונת רש"י ז"ל.