לכבוד חברי הפורום

א)סנהדרין עו. אי מה הוא כלתו אסורה אף היא כלתה אסורה אמר אביי אמר קרא אשת בנך היא משום אשת בנך אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת בנה רבא אמר בין למ"ד דון מינה ומינה בין למאן דאמר דון מינה ואוקי באתרה לא אתיא כו'
ולמ"ד דון מינה ואוקי באתרה מה הוא כלתו אסורה אף היא כלתה אסורה ואוקי באתרה התם הוא דבסקילה אבל הכא בשרפה כדאשכחן באמה למ"ד סקילה חמורה איכא למיפרך מה להוא שכן אמו בסקילה תאמר בהיא שאמה בשרפה ועוד מה הוא חלקת בו בין בתו לכלתו אף היא תחלוק בה בין בתה לכלתה ולמ"ד נמי שרפה חמורה מהאי קושיא לא נידונין
ועיין רש"י בד"ה ועוד מה הוא חלקת - כלומר מאי חזית דכי אוקמת ליה באתרה למילף שאר דידה מיניה וביה שריפה כאמה דומיא דידיה דכלתו כאמו אוקמת באתרה הכי ולמוד שאר דידיה מיניה וביה ואימא הכי כיון דבתה בשריפה "צריכין אנו לענוש בכלתה מיתה חמורה מזאת ובסקילה" והיינו מיניה וביה מבתה שהיא בשריפה אתה למד לכלתה סקילה שצריך אתה "לחלוק ולהחמיר" בין בתה לכלתה דמה הוא "חלקת בו להחמיר" כלתו מבתו אף היא וכו'
וקשה לי דפשטות הגמרא משמע דכי היכי שחלקת אצל הוא יש לחלוק אצל היא ומדוע כתב רש"י שהטעם שחלקת אצלו הוא מטעם חומרא, ועוד קשה דא"כ המשך הגמרא "ולמ"ד שריפה חמורה מהאי קושיא לא נידונין" קשה מאוד להבין וצ"ע

ב)סנהדרין עו. תני אבוה דרבי אבין לפי שלא למדנו לבתו מאנוסתו הוצרך הכתוב לומר ובת איש כהן כו' אזהרה לבתו מאנוסתו מניין בשלמא לאביי ורבא מהיכא דנפקא להו עונש מהתם נפקא להו אזהרה אלא לדתני אבוה דרבי אבין מאי אמר רבי אילעא אמר קרא אל תחלל את בתך להזנותה מתקיף לה רבי יעקב אחוה דרב אחא בר יעקב האי אל תחלל את בתך להזנותה להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא אל תחלל את בתך להזנותה יכול בכהן המשיא את בתו ללוי וישראל הכתוב מדבר ת"ל להזנותה בחילול שבזנות הכתוב מדבר במוסר את בתו שלא לשם אישות אם כן לימא קרא אל תחל מאי אל תחלל שמע מינה תרתי ואביי ורבא האי אל תחלל את בתך להזנותה מאי עבדי ליה אמר רבי מני זה המשיא את בתו לזקן כדתניא אל תחלל את בתך להזנותה רבי אליעזר אומר זה המשיא את בתו לזקן ר"ע אומר זה המשהא בתו בוגרת כו'
אמר רב יהודה אמר רב המשיא את בתו לזקן והמשיא אשה לבנו קטן והמחזיר אבידה לכותי עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו מיתיבי האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא סמוך לפירקן שאני
ופירש רש"י סמוך לפירקן שאני - דלאו היינו קטן כולי האי דמשום שנה או חצי שנה לא תזנה עליו.

ויש להעיר כמה הערות בסוגיין.
א. מנא ליה לאבוה דרבי אבין האי דאמר ר"א זה המשיא את בתו לזקן.
ב. מדוע אמר רב מני זה המשיא בתו לזקן ולא אמר זה המשהא בתו בוגרת. (וכ"ה הרש"ש)
ג. במאי פליגי ר"א ור"ע.
ד. מדוע השמיט הרמב"ם ושו"ע הא דהמשהא את בתו בוגרת.
ה. מדוע כתב רש"י שנה או חצי שנה, הול"ל חצי שנה או שנה.

ג)סנהדרין עז. אמר רבא כפתו ומת ברעב כו' סוף חמה לבוא כו'
ועיין רש"י ד"ה כפתו ומת ברעב - דבשעה שכפתו אין כאן דבר הריגה והרעב בא מאליו והולך וחזק לאחר זמן כל שעה ולא דמי לצמצם במים ובאור דההורג מזומן
ועיין בד"ה סוף חמה לבא פטור - כלומר אם לא היתה שם חמה בשעה שכפתו אבל סוף לבא כאן וזה לא יכול לעמוד וסופו למות פטור שלא היה ההורג מזומן להריגה "וגרמא הוא ואין דינו מסור לבית דין אלא לשמים"

וקשה מדוע המתין רש"י לפרש "גרמא הוא ואין דינו מסור" אצל סוף חמה, ולא פירש כן לעיל אצל כפתו ברעב. וצ"ע .


החותם בכבוד רב,