בירושלמי כאן
סנהדרין פרק ז' הלכה י"ג
דלמא ר' לעזר ור' יהושע ור' עקיבה עלין למיסחי בהדין דימוסין דטיבריא.
חמתון חד מיניי אמר מה דמר ותפשיתון כיפה. אמר ר' ליעזר לר' יהושע: מה יהושע בן חנינה חמי מה דאת עבד. מי נפיק אהן מינייא . אמר רבי יהושע מה דמר ותפש יתיה תרעה והוה כל מאן דעליל הוה יהיב ליה חד מרתוקה, וכל מאן דנפיק הוה יהיב ליה בנתיקה .
אמר לון שרון מה דעבדתון, אמרין ליה שרי ואנן שריי . שרון אילין ואילין.
מן דנפקון אמר רבי יהושע לההוא מינייא הא מה דאת חכם? אמר ניחות לימא .
מן דנחתין לימא אמר ההוא מינייא מה דאמר ואיתבזע ימא. אמר לון ולא כן עבד משה רבכון בימא? אמרין ליה: לית את מודה לן דהליך משה רבן בגויה? אמר לון אין. אמרין ליה והלוך בגויה!
הלך בגויה, גזר רבי יהושע על שרה דימא ובלעיה.

תרגום :

מעשה ברבי אלעזר, רבי יהושע בן חנניה ורבי עקיבא שעלו לרחוץ במרחץ של טבריה.
ראה אותם מכשף כופר אמר דבר כישוף, ושלושתם נדבקו בתיקרת המרחץ ולא יכלו לזוז.
אמר רבי אלעזר לרבי יהושע: "למה זה קרה רבי יהושע? תעשה משהו".
כשרצה אותו מכשף לצאת דרך הדלת, אמר רבי יהושע דבר כישוף.
מיד נדבק המכשף לשער המרחץ והיה מקבל מכה בכל פעם שפתחו או סגרו את הדלת.
אמר המכשף: "תתירו את מה שעשיתם!"
אמרו לו: "תתיר קודם אתה את מה שעשית ואז נתיר את שלנו".
התירו את הכישופים אלו לאלו.
כשיצאו אמר רבי יהושע למכשף: "זה כל מה שאתה יודע לעשות?"
אמר המכשף: "בואו איתי לים".
הלכו כולם לים, כשהגיעו אמר המכשף דבר כישוף - והים נקרע מלפניו.
אמר להם המכשף: "זה לא מה שעשה משה רבכם?".
אמרו לו: "כן, אבל הוא גם הלך בתוך הים ביבשה, נכון?".
אמר להם: "נכון!".
אמרו לו: "אז תלך!".
נכנס המכשף ליבשה שנוצרה בים ומיד גזר רבי יהושע על שר הים, המים נסגרו על המכשף והוא טבע.