מעשה בסבטא בן אלס שהשכיר חמורו לנכרית אחת,
כיון שהגיעה לפעור אמרה לו: המתן עד שאכנס ואצא.
לאחר שיצאה אמר לה: אף את המתיני עד שאכנס ואצא.
אמרה לו: ולא יהודי אתה?
- אמר לה: ומאי איכפת ליך.
נכנס, פער בפניו, וקינח בחוטמו,
והיו כומרין מקלסין לו: ואומרים: מעולם לא היה אדם שעבדו לזו בכך.

תורת חיים מסכת סנהדרין דף סד עמוד א

כדאשכחן בעובדא דסבטא מן אלם שהיו משרתי עובדי כוכבים ומזלות מקלסין לו ואומרים מעולם לא היה אדם שעבדו לזה בכך אע"ג דיודעים היו שהוא יהודי ולא נתכוון אלא לבזותו אלמא שאפילו נתכוון לבזותו עבודה היא ו

מה הרציונל שעומד מאחורי "בעל פעור"? ככל שמבזים אותו יותר כך עובדים אותו יותר.