" א"ר אלעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שאילמלא (לא) הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי לא נשתייר מרשעי ישראל שריד ופליט"

דבריו הנפלאים של רב צדוק בצדקת הצדיק (קסט) :

"כאשר נופל על אדם פחד מאיזה דבר אז תיכף יבקש רחמים להנצל מזה כי לכך עוררוהו מן השמים בפחד זה כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין מ"ד ב) לעולם יקדים אדם תפילה לצרה ומנין יודע קודם מן הצרה רחמנא ליצלן רק השם יתברך מעורר על ידי הפחד. כי יש דינא קשיא רחמנא ליצלן שאי אפשר להמתיק אחר צאתו לאויר העולם רק צריך להמתיקו בשורשו בעודו בבטן אמו. דמזל הוא השורש כידוע וכמו שנתבאר במקום אחר ומזליה חזי מה שהוא בשורש עדיין ומיבעית. ובתפילה ממתיק בשורש עד שיצא אחר כך טוב:
[וזה ענין ימי אלול שהוא שלושים יום לפני ראש השנה שואלין ודורשין בענינו. דשלושים יום מקודם הוא זמן ההכנה. וידוע דראש השנה נקרא היום הרת וכו' שהוא המחשבה שעלה לברוא במדת הדין דהיינו סוף מעשה שהוא עת קץ ועולם הבא שאז יהיה יצחק ראש ההנהגה כנודע שיהיה כל מיני טובה בדין זה היה במחשבה תחילה. ולהמתיק גם הדינים דמחשבה בשורשם שהוא עומק ראשית דמחשבה [שזהו הנקרא מזלא כמו שנתבאר במקום אחר] מקדימים באלול להתפלל. ולהמתיק שם בעומק ראשית אין שייכות אף לרושם רע כלל כידוע. ולכן אמרו בספר יצירה דחודש אלול ביו"ד כידוע דברי חז"ל במנחות (כ"ט ב) על פסוק (ישעיה כ"ו ד') כי ביה וגו' עולם הזה בה"א ולכך חודש ניסן שהוא כפי סוף הבריאה ומעשה עולם הזה בה"א, ועולם הבא ביו"ד והיה ראוי להיות כן תשרי. אבל ידוע דהזמנים ישראל הוא דמקדשי להו והם קידשו לאלול בקדושה זו כי רצו להמתיק בשורשן ולכך אלול ביו"ד והוא על שם המחשבה כנודע. ושלושים יום קודם היינו המחשבה לחשוב זו המחשבה שהמחשבה דבוקה בשורשה]: