דיני נפשות מתחילין מן הצד: מנא הני מילי אמר ר' אחא בר פפא אמר קרא {שמות כג-ב} לא תענה על ריב לא תענה על רב
רש"י:
: לא תענה על רב: כתיב בלא יו''ד משמע לא תחלוק על מופלא של ב''ד הלכך לא מתחילינן מיניה דלמא חזא ליה חובה ולא פלגינא עילויה ומתחילין מן הצד (שלא ישמע) אחד דברי אחד מן המזכים ויסכים עמו:
תוס':
דיני נפשות מתחילין מן הצד. משום לא תענה על רב אבל בדיני ממונות לא חיישי' ומ''מ דרך שאלה יכולין לענות ואפשר לא תענה על רב בדיני נפשות כתיב ולא בדיני ממונות אע''ג דלנטות קאי נמי אדיני ממונות למאן דמוקי לה בריש מכילתין (דף ג:) בב''ד נוטה:

מהראשונים כאן נראה שאכן אסור לחלוק על סברתו של הגדול שבחבורה אפי' בדרך של מו"מ תורני
אומנם הדברים תמוהים ביותר
א: הרי מצינו בכל חכמי ישראל שחלקו על גדולים מהם ואף אם היה הגדול אביו של החולק אם ראה שהאמת שלא עם אביו לא נמנע מלאומרה
וכן קשה להלום הבנה זו עם ההוראה של התורה ש'לא תגורו בפני איש' שלא לאגור הדברים מפני גדול

ולכן נראה שצ"ל כפי שפיר"שי ז"ל במשנה (לב ע"א):
הטהרות והטמאות. אם בא אדם לישאל על דבר טהרות מתחילין מן הגדול שואלין תחלה לגדול שבדיינים מה הוא אומר בדבר: מן הצד. מן הקטנים שמא יחייבנו הגדול ולא ירצו לחלוק על דבריו משום לא תענה על ריב (שמזח כנ) על דבריו של גדול רב כתיב בלא יו''ד:

כלומר אין זו הוראה מחייבת שאסור לחלוק על הגדול אלא זה רק חשש שמא יהיו שיטעו לנהוג כך והפסוק אינו ראיה לדין אלא הובא כאן רק כעין מטבע לשון המתאר מצב שלילי , מצב שעלול לחייב אדם מיתה אע"פ שיכלו ללמד עליו זכות רק מהחשש לחלוק על גדול