תלמוד בבלי מסכת זבחים דף יח עמוד ב

ותניא אידך: על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש, ארבע ולא חמש; מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר: יתר כמאן דאיתיה דמי, ומר סבר: כמאן דליתיה דמי. לא, דכ"ע כמאן דאיתיה דמי, ושאני הכא, דרבי רחמנא אשר תכסה בה.
הגמ' רוצה לתלות את המחלוקת בין הברייתות, אם טלית בעלת חמש כנפות חייבת בציצית למרות שנאמר על 4 כנפות כסותך, או פטורה, בשאלה, האם טלית בעלת 5 כנפות נחשבת לבעלת 4 כנפות או 5 כנפות, ע"פ הכלל יתר כמאן דליתא דמי, או כמאן דאיתא דמי. דהיינו האם הכנף החמישית נחשבת כקיימת, ואז זו טלית בעלת 5 כנפות, ואז פטורה מציצית. או שהכנף המיותרת נחשבת שאיננה קיימת. והטלית נחשבת בעלת 4 כנפות. וחייבת בציצית.
ועל פי מחלוקת זו, רוצה הגמ' להסביר את המחלוקת בין ברייתות אם בגדי הכהן המשרת, ארוכים יתר על מדתו, האם סרח העודף נחשב כקיים, ועבודתו פסולה. או כאילו אינו קיים במציאות. ועבודתו כשירה.
והדברים צריכים ביאור, הרי לא יתכן שהגמ' תעלה על דעתה שדבר הקיים יחשב כאינו קיים, אלא השאלה אם יתר כאיתא דמי, או כליתא דמי, היא על משמעות העודף המיותר.
השאלה המקורית המופיעה במשנה (בכורות מ"ה), של יתר כחסר או לא. היא שאלה במומין, אם יש לכהן, אצבע חסרה, הרי זה מום. והשאלה היא אם יש לו אצבע מיותרת. האם זה מום או לא. אם יתר כמאן דאיתא דמי, הרי יתר זה מום כמו חסר. ואם כליתא דמי, אין היתר פוסל כמום.
אבל כאן בבגד של חמש כנפות, מה פתאום נחשוב כנף אחת ליתר. במה נחשב הכנף החמישית מיותרת, זה בגד של חמש כנפות, ושום דבר לא מיותר?.
תרוץ אי"ה ביום ראשון בערב באתר