הפירוש המוכר:
רש"י חגיגה יט ע"ב: אמר להו אי תניא. בהדיא דחולקין תניא ונלך אחריה
וחוזר אני בי...
הפירוש שנדמה לי פחות מוכר ואף מחודש:
רש"י נידה כג ע"ב: אי תניא תניא. שמעתי אני מרב מה שאמרתי אבל אתם הואיל ויש משנה בידכם לכו אחריה: >> משמע שלא חזר בו [אך ראה ב
יד מלאכי כלל א]
וכך בספר הכריתות שער שלישי: אי תניא תניא - כלומר לא סבירא לי.