הובא מספר פעמים ולאחרונה בדף קנז,ב ושוב בדף קעא,ב
כך נפסק להלכה בחו"מ מג,יב
"שטרי חוב המאוחרים כשרים שהרי הורע כוחו של בעל השטר שאינו טורף אלא מזמן השטר ואע"פ שלא כתבו בו שהוא מאוחר ה"ז כשר במה דברים אמורים שכתוב דאקני אבל אם לא כתוב בו דאקני פסולים (כן כתוב בסי' רנ"ח) אלא א"כ מפורש וכתוב בו ואיחרנוהו
(ואין לאחר שום שטר לכתחילה דמיחזי כשיקרא) (רבינו ירוחם נ"ד ח"ד)":

על הפסוק בבראשית כד,מב "ואבוא היום" מובא
"ואבא היום - ת"ר, אליעזר עבד אברהם קפצה לו הדרך, דכתיב ואבא היום אל העין, למימרא דההוא יומא נפיקכח) [סנהדרין צ"ה א']":

ופנינה גאונית של בעל התורה תמימה בהערה כח
"כפירש"י בפסוק זה דלשון היום מיותר, אלא אמר היום יצאתי והיום באתי. ומה שהוצרך לספר מאורע זו י"ל פשוט כדי להראות גדולתו של אברהם.
וע"ד דרש אגדה י"ל מה שהוצרך לספר זה, ע"פ מ"ד בפדר"א פ' ט"ז ובמ"ר, דקודם שיצא אליעזר לדרכו כתב אברהם שטר מתנה ליצחק על כל אשר לו ונתנו ביד אליעזר שיראה אותו למשפחת רבקה, ולפי"ז אם לא הי' מספר מקפיצת הדרך והיו מחשבין נסיעתו בדרך הטבע כמה ימים הי' נראה להם שהשטר מתנה הוא מאוחר שנכתב ביום ביאתו. ואף שמדינא שטרי מאוחרין כשרים אך אין הדבר לכבוד לאברהם דמיחזי כשקרא וכמ"ש בחו"מ סי' מ"ג דמהאי טעמא לא יכתבו לכתחלה שטרות מאוחרים":