א. יהושע וכלב 'חיו מן האנשים ההם' היינו ירשו את חלקם של המרגלים. כיצד ? האם קבלו נחלות בתוך 10 נחלות משל עשרה השבטים או ששבטם קבל שטח נוסף כנגד אותן נחלות ואותו הם קבלו ? למיטב ידיעתי הדברים לא ידועים ואין מדובר ביותר מדרשה...
ב. גם בדורו של יהושע לא כל אנשים ולא כל השבטים ירשו על פי הגורל. יהודה ושבטי יוסף ירשו את שטחם בלי גורל כלל אלא בהתאם לכיבושיהם באופן מעשי ועוד לפני שבכלל התכנסו לשילה לחלוקת הגורל במשכן. כך גם במרבית השבטים האחרים למי שקורא בתשומת לב בספר יהושע.
במקום שלא הצליחו לכבוש לא חילקו אפילו כי לחלוקה לא היתה שום משמעות. כך גם שבט דן ירשו נחלות חלקיות קטנות באזור הקרוב להרי יהודה אך לא בגוש דן של היום. החלוקה לנחלות היתה בעיקר עניין תיאורטי שלא התגשם, בודאי לא מיד אלא היה תהליך ממושך על פני דורות לפי כוחם של ישראל בכל דור.
דוגמה מצוינת היא העיר גזר שלא רק יהושע לא הוריש למרות היותה בנחלת שבטו, כנראה מפני שהיתה עיר ענקית ומבוצרת מאד, אלא אפילו דוד המלך ושלמה לא כבשו אותה מאותה סיבה ומפני שהיתה גם עיר הנציבות המצרית ולא רצו להתעמת עם פרעוני מצרים, עד שפרעה עצמו השמיד את הכנענים שבתוכה ומסרה כנדוניה לבתו לנישואיה עם שלמה. ועל מצב זה כתוב שה' קיים הכל לעם ישראל לתת להם את כל ארץ כנען...
אם כן כל הדיון בגמרא ואצל התנאים לאחר החורבן לא רק שאינו מעשי הוא גם לא משקף מציאות היסטורית מהעבר כי המציאות הכתובה בתנ"ך היתה שונה ! כדאי לקרא מה שכתב בסוגיה הרב יואל בן נון באתרו !
אביא רק עוד עניין אחד : בפרשת הפילגש בגבעה התארח האיש הלוי בביתו של האיש הזקן מהר אפרים, שגר בגבעה עם בתו יחידתו. נא עיינו ודונו כיצד נחל איש משבט אפרים שדות בנחלת בנימין ? כיצד השפיע הדבר על יחסם אליו ובעיקר אל בתו ( אילו נשא מישהו אותה היה יורשה ועובר השדה לשבט בנימין, אך השבטים עדיין לא הותרו לבוא זה בזה ! )?
כיצד תרם הדבר למלחמה העקובה מדם ?
אפשר להאריך בזה מאד מאד ואין מקום וזמן לכך.