מבין תחומי המדע שהעסיקו את הקדמונים בכל הדורות, אחד התחומים הבולטים היה הרפואה, ההיגיון בכך ברור - ההשלכות לידיעה (או: הדמיון) מה הסיבה למחלות שונות יועיל כדי להירפא מהן. בתוך תחום הרפואה, תחום מעורר עניין במיוחד היה הרביה והלידה. החששות מעקרות וממיתת היולדת, למשל, העסיקו במיוחד את הקדמונים, אנו רואים זאת הן בגמרא והן בתנ"ך. גם הרצון לבנים זכרים יצר עניין, ובכלל אנו רואים בתחומים אלו אריכות רבה בענייני התפילות והסגולות בכל הדורות.

ניגע בשלוש נקודות בתחומים אלו בחז"ל ובראשונים ולהבדיל אצל אומות העולם הקדמונים.

1. שבעה חדרים
אחד הספרים העתיקים ביותר שעסקו בייחוד ובאריכות ברביה לידה וכו' הוא ספרו של מוסחיון, יווני מהמאה ה-1 לספירה. על בסיס ספר זה נכתב מאוחר יותר ספר עברי בשם ספר התולדות (או: ספר תולדת) שעוסק בנושאים אלו ונכתב בצורה של שאלות ותשובות (סגנון זה היה מוכר בתקופת הראשונים, וידוע בעיקר ספרו של הכוזרי) - שאלות של "דינה" ותשובות של אביה. דוגמא אופיינית היא שאלתה של דינה "אם העובר מונח בבטן בהפך התולדת מה ייתכן אל המיילדת לעשות".

ספר זה הוא המקור של הראשונים (חלקם כתבו בפירוש שהוא המקור) לרעיון שיש באשה שבעה חדרים (או: נקבים), כשהזרע נכנס באחד משלושת הימניים מתעברת בזכר, בשמאליים – בנקבה, באמצעי – בטומטום או באנדרוגינוס. ולכן לא יכולה להתעבר ביותר משישה (חוץ מטומטום ואנדרוגינוס). ע"פ זה ביארו מדוע דווקא שישה בכרס אחת, מדוע "שמאלו תחת לראשי" וכיצד זה מועיל להוליד זכרים (חזקוני ויקרא יב-ב וע"פ זה ביאר ש"שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" כדי להוליד זכרים, תוס' השלם ויקרא יב-ח, אבודרהם ברכות השחר ד"ה ועתה, גליון הש"ס ברכות סג: בשם צידה לדרך שביאר ע"פ זה מדוע שישה בכרס אחת הוא ברכה, ולא שבעה, שאז יוולד טומטום או אנדרוגינוס).

הרעיון הכללי שעובר זכר קשור לצד ימין ונקבה לצד שמאל נמצא כבר אצל היפוקרטס (פירוש לפרקי אבוקראט מאמר ה פיסקה 48: עובר זכר תחילת גידולו מימין ונקבה משמאל. שם פיסקה 38: אם הדד הימני של המעוברת עבה זהו סימן שהעובר זכר ואם השמאלי עבה זוהי נקבה) ואריסטו (חכמי ישראל כרופאים עמ' 188: עובר זכר מתחיל לנוע בצד ימין של הרחם ונקבה בשמאל).


2. בדיקת אשה ע"י ריח מהפה
אנו מכירים מהגמרא (יבמות ס:, כתובות י:) את הרעיון של בדיקת בתולים ע"י הושבת האשה על חבית יין ובדיקת הריח מפיה. יש מהחוקרים שביארו שיש לכך הסבר מדעי, אמנם לא בגלל פתח הבתולים כמו שמשמע מרש"י, שהרי גם כשיש בתולים יש רווח מסוים ביניהם (יתכן שהם לא ידעו זאת, כמו שיכול להשתמע מסוגיית בתולה בשבת מיפקד פקיד כתובות ה:, בכלל, הבנת מהות הבתולים היתה בעייתית מאוד בעבר). אלא שעור הבתולים יכול לספוג את האלכוהול ומשם הוא עובר לריאות, כמו שיין בשתייה עובר לריאות.

מעניין לציין ששיטה דומה לזה מוזכרת אצל היפוקרטס (המכונה "אבי הרפואה המודרנית", המאה ה-4 לפנה"ס), שם מושיבים אותה על גבי עשן (הכוונה לקטורת) ובודקים אם מריחים אותו מפיה. אמנם שם לא מדובר על בדיקה אם היא בתולה, אלא אם היא יכולה להוליד (פירוש לפרקי אבוקראט מאמר חמישי פיסקה 59).


3. חודש שמיני
ידוע בגמרא בכמה מקומות שהיולדת לחודש שמיני עוברה ימות, ומוכח מהגמרא שהוא בוודאי ימות. דעה זו רווחה בין גדולי הרופאים בעולם הקדמון – גלינוס, אריסטו (בספרו תולדות בעלי החיים ספר 7 פרק 4), היפוקרטס – היו שהנולד לחודש השמיני לא יחיה, בניגוד לזה שנולד בחודש השביעי, אמנם גם בזמנם היו שפקפקו בזה (אסיא חוברת מה-מו עמוד 103 הערה 21, אנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך ילוד אות ג. אמנם פליניוס (בספרו תולדות הטבע ספר 7 פרק 4 (5)) מעיד על כאלה שנולדו לחודש השמיני וחיו לא פחות מאחרים, "בניגוד לדעת הקדמונים", וכן אריסטו העיר על כך (אנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך ילוד הערה 160).).

וכן בשו"ת הרשב"ש (תקיב-ב ד"ה ההקדמה הראשונה) כתב שכך כתבו גם חכמי הכוכבים וחכמי התולדות.