למדנו שהמקדיש שדהו אין מחשיבים את האזור המסולע בכלל ההקדש של השדה וכך הדבר גם במכירה סתם. האם פירוש הדבר שלאיזור שאינו ראוי לחקלאות אין ערך לגבי ההקדש ? נלענ"ד שארץ ישראל נתחלקה לשבטים וכל שבט קבל נחלות שדה וגם שטח שאינו ראוי לחקלאות ( הרים ונחלים וכדו' אלא רק לבניה ומחצב וכדו' ), אבל היות וכל הכלכלה של תקופת ההתנחלות היתה מבוססת חקלאות לא היה ערך עצמי לשטחים לא חקלאיים הן ברמת השבט והן ברמת הפרט ולכן גם בענייננו כך שההקדש והמכירה מתייחסים רק לשטח החקלאי. אשמח לקרא עוד בעניין זה אם יש למישהו להעיר.