התלמוד (במסכת בבא בתרא דף עד עמוד א), מספר: "תא אחוי לך מתי מדבר....פסקי חדא קרנא דתכלתא דחד מינייהו, ולא הוה מסתגי לן. אמר לי: דלמא שקלת מידי מינייהו? אהדריה, דגמירי, דמאן דשקיל מידי מינייהו לא מסתגי ליה. אזלי אהדרתיה, והדר מסתגי לן.

כי אתאי לקמיה דרבנן, אמרו לי: כל אבא - חמרא, וכל בר בר חנה - סיכסא!

שואל הלתלמוד: "למאי הלכתא עבדת הכי?"

והוא עונה: "למידע אי כבית שמאי אי כבית הלל, איבעי לך למימני חוטין ולמימני חוליות..

הרי כאן מסופר על בגדים של יוצאי מצרים, וכל התרעומת של חכמים היא למה לקחת את הממצאים אם אפשר במבט בלבד לראות כמו מי ההלכה. אבל לית מאן דפליג שהממצא נחוץ להכרעת המחלוקת.

האם ניתן על סמך ממצאים ארכאולוגיים להכריע מחלוקות בהלכה.