לכבוד חברי הפורום

בבא בתרא עג.

א) נס אדרא וכן הוא אומר שש ברקמה  ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס
ועיין רשב"ם אדרא - הוא הוילון שפורסים על התורן להוליך את  הספינה ברוח וייל"א בלע"ז
וכן הוא אומר - דהיינו אדרא שעשוי מפשתים  וקנבוס מין בגד
ועיין רש"י גיטין פז: מכותא - נס "שפורשין עליו" וילון של ספינה וצ"ע

ב) רשב"ם וכן הוא אומר - "דעיגון דמתניתין" לשון עכוב הוא  כדכתיב הלהן תעגנה כמו תעשנה תתעכבו מלהנשא לבעל "אלמא עוגין דמתני' היינו עיגון"
לא הבנתי דבריו ונא להסביר.

עג:
ג) ונקיט תרי מזגי דחמרא בידיה ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי ולא נטפא ניטופתא לארעא ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה כו'
וברשב"ם תרתי כסא דחמרא - "שניהם מלאים יין" והיה מוריק  תרוייהו ביחד זה בתוך זה בהדי דקמשוור ואינו נשפך אפי' טפה אחת ואע"פ שהיה אותו יום רוח סערה שהיו עולין יורדי הים באניות עד לשמים ויורדין עד תהומות מכח הרוח ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ
והקשה הרש"ש דזה דבר שאי אפשר ומנין לו.
ולכאורה פשוט שהרשב"ם למד כן מלשון הגמרא "תרתי כסא דחמרא" ומבואר ששניהם מלאים יין. ופשוט.
אולם צע"ק מש"כ הרשב"ם בא"ד ואע"פ שהיה אותו יום רוח כו' ואע"פ כן לא נפלה טיפה כו'
דלכאורה אין זה חידוש כ"כ, רק החידוש הוא שאע"פ ששניהם מלאים יין אעפ"כ לא נפל טיפה וצ"ע.

ד) רשב"ם כמיחם קומקומא דמיא - כשיעור שמחממים  קומקומום של מים "חמין"
לכאורה תיבת חמין אינו מובן, דאין מחממים מים חמין וצ"ע.


החותם בכבוד רב,