לא מכר אלא אוירה של חצר.
כך גם במשכן, שלא נמשחה 'החצר' בשמן המשחה ולא נתקדשה בקדושת המשכן ורק המזבח והכיור שבשטח החצר נמשחו, ומכאן ראיה לענ"ד שעמודי החצר וגם הקלעים עמדו מחוץ לשטח החצר על קו גבולה ומכאן גם שהמלה 'סביב' משמעה מבחוץ, כמו ש'זר זהב סביב' אינו אלא מבחוץ ולא בתוך גבולם ( שולחן ומזבח ), ולא רק בכל ההיקף שזה ברור ומובן מאליו. ומה שתקוע בקרקע כיתדות - כקרקע.
היות ועמודי וקלעי החצר לא נמשחו ולא נתקדשו, לכן גם לא נעשו עבורם עגלות ע"י הנשיאים, וכנראה נישאו בעגלות נפרדות שאינן קדושות כעגלות המשכן עצמו.
אם נכונים דברינו, הרי שכאשר כתוב בתורה 'המשכן' אין הוא כולל את החצר ואילו כאשר כתוב 'אהל מועד' בד"כ הכוונה כוללת את החצר. למאי נפקא מינה ?
בתיאור מסע המחנות הראשון ( פרשת בהעלותך ), באמצע התיאור, המורכב משלבים, כאשר בכל שלב מבוצע פירוק של חלק מאהל מועד ומיד אח"כ נוסע דגל מסויים, הרי שלאחר מסע הדגל הראשון -יהודה, כתוב 'והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן'. ולאחר מסע שני הדגלים הראשונים - יהודה וראובן, כתוב 'ונסעו הקהתים והקימו את המשכן עד באם'. ויש לשאול :
א. מדוע באמצע תיאור תחילת המסע הראשון נכנס תיאור של סיום המסע - 'והקימו ( בני גרשון ומררי ) את המשכן עד באם ( של בני קהת )' ?
ב. לאחר תיאור המסע הראשון כתוב 'וארון ברית ה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה'. א"כ האם במסע הראשון הארון נסע במרכז המחנה או לפניו ?
ולא מצאו הפרשנים מוצא מהסבך.
מאמר שלי על 'סדר המסע' פורסם בשעתו ב'שמעתין' ובו פתרון לשאלות, אך משום מה לא קוראים את מאמריי כך שאם מישהו מעוניין יקרא אותו ב'מאמרים' בפורטל בזבחים סא יעויין שם.
בכל אופן אני מציע שם ש'והקימו את המשכן' משמעו : והעמידו בני גרשון ומררי בהמתנה את המשכן המפורק על העגלות עד בא בני קהת לחצר שעדיין לא פורקה ( שהרי כנ"ל, אינה חלק מהמשכן ! ) כדי לשאת את הארון ושאר הכלים בתחילת המסע. והבאתי ראיותיי מהברייתא דמלה"מ ומהירושלמי. אכמ"ל.