"אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור שתיק רב"
מסביר התוספות במקום
"פי' בקונטרס קודם ששתק משמע דבשתק מודה להו אע"ג דלקמן (עמוד ב) שתק (רבה) לאביי אע"ג דלא הודה לו אלא שלא חש להשיבו הכא ליכא למימר הכי דרב כהנא ורב אסי הוו כמו תלמיד חבר לרב"

מדוע רבה באמת לא חש לשאלתו של אביי (אכן במקרה זה נפסק להלכה כרבה הל' מכירה כא,כג) ?
מספר שורות לאחר מכן שוב שואל אביי את רבה שאלה דומה ושוב רבה שותק (אולי כאן הודה רבה לאביי ולכן נפסק כאביי ?) אלא שבשאלתו השניה של אביי את רבה , כבר נפסק להלכה כאביי(שם).